בדידות חברתית תורמת לעליה משמעותית בתחלואה במבוגרים (מתוך אתר מדסקייפ)
מנתונים חדשים מטעם ה-National Academics of Sciences, Engineering, and Medicine עולה כי בידוד חברתי בקרב מבוגרים מהווה בעיה חמורה ברמת בריאות הציבור, התורמת לעליה במחלות לב, דיכאון ותמותה מוקדמת.
על-פי הדו"ח החדש, מערכת הבריאות אינה נוקטת צעדים הולמים למניעה, זיהוי והתערבות להקלה על בידוד חברתי ובדידות בקרב מבוגרים מעל גיל 50 שנים. עבור מבוגרים המרותקים לביתם, ערירים, או שאינם משתייכים לקהילה או קבוצת אמונה, מפגשים רפואיים עשויים להיות בין האינטראקציות החברתיות המעטות.
בידוד חברתי מוגדר בנוכחות קשרים חברתיים מוגבלים, או לא קיימים, בעוד שבדידות הינה תפיסה אובייקטיבית של בידוד חברתי או התחושה הסובייקטיבית של להיות בודדים. אנשי צוות רפואי ומערכת הבריאות צריכה לשמש כמגיב הראשון לזיהוי בדידות או בידוד חברתי.
לא כל המבוגרים סובלים מבדידות או בודדים, אך הם מצויים בסיכון גדול יותר לכך. הנושא מורכב עוד יותר באוכלוסיית להט"ב, בני מיעוטים ומהגרים, אשר כבר חשופים למכשולים בטיפול, הטלת סטיגמות ויחס מפלה. בידוד חברתי ובדידות עשויים גם לנבוע ישירות ממחלות כרוניות, ירידה בשמיעה או בראיה, או מגבלות בניידות. במקרים אלו, המטפלים עשויים לסייע במניעת או הפחתת בידוד חברתי ובדידות ע"י התייחסות ישירה לגורמים לבעיות הרפואיות.
יש עדויות לפיהן היקף ההשפעה של בידוד חברתי על תמותה מוקדמת עשוי להיות בהיקף דומה לזה של עישון, השמנה וחוסר פעילות גופנית. הדו"ח הנוכחי מספק דרכים בהן מערכת הבריאות עשויה לזהות מטופלים בסיכון לבידוד חברתי ובדידות, דרכי התערבות ומעורבות של שותפים אחרים בקהילה.
ההמלצה היא למטפלים להיעזר בכלים תקפים ולהעריך תקופתית את המטופלים במטרה לקבוע אם מצויים בסיכון לבידוד חברתי ובדידות ולחבר ביניהם ובין המשאבים הזמינים בקהילה. עוד קוראים הכותבים להגברת ההדרכה וההכשרה של אנשי צוות רפואי ולכלול בחומר הלימודים גם התייחסות לבידוד חברתי ובדידות.
עוד מומלץ להיעזר בטכנולוגיות רפואיות, לשפר את התקשורת בין אנשים, להגדיל את תקציבי המחקר וליצור מרכז משאבים ארצי ייעודי.
מספר מחלות כרוניות מלוות בסיכון מוגבר לתאונות דרכים של נהגים מבוגרים (Injury Prevention)
חלק מהנהגים המבוגרים עם בעיות רפואיות כרוניות עשויים לצמצם את היקף הנהיגה שלהם אך עדיין מצויים בסיכון מוגבר לתאונות דרכים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Injury Prevention.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 12,460 נהגים במטרה לזהות את אלו שהיו מעורבים בתאונות דרכים. הם בחנו את הבעיות הרפואיות ואם אלו שהיו מעורבים בתאונות דרכים צמצמו את היקף הנהיגה או הפסיקו לנהוג כליל מסיבות רפואיות. גילאי הנהגים נעו בין העשור השישי והעשור השמיני בתחילת המחקר והחוקרים עקבו אחר המשתתפים בין 2007 עד 2014.
במהלך תקופת המעקב, שיעור הנהגים שדיווחו על לפחות תאונת דרכים אחת בשנה האחרונה עלה מ-2.8% ל-3.2%.
הבעיות הרפואיות הנפוצות כללו כאבי גב וצוואר (כשליש מהמשתתפים), הפרעות מפרקים ושרירים (31%), לחץ דם גבוה (20%), הפרעות שמיעה (19%) וקשיי שינה (11%). מספר מצבים רפואיים הפכו נפוצים יותר לאורך תקופת המחקר, כולל מחלת פרקינסון, קטרקט, סוכרת, גלאוקומה, גאוט, אירוע מוחי, לחץ דם גבוה והפרעות שמיעה.
בחולים עם ליקוי שמיעה נרשמה עליה של 19% בסיכון למעורבות בתאונת דרכים, בהשוואה לאלו ללא בעיה זו. הסיכון המוגבר לתאונות דרכים על-רקע הפרעות מפרקים ושרירים עמד על 17%, בעוד שהסיכון המוגבר על-רקע דיכאון, חרדה או דחק עמד על 23%.
המחקר לא נועד לקבוע אם או כיצד בעיות רפואיות משפיעות ישירות על יכולת הנהיגה או הסיכון לתאונות דרכים. החוקרים גם לא הפחיתו את המרחקים שהנהגים נהגו את כמות הזמן שבילו מאחורי ההגה בשל מצבים רפואיים או מסיבות אחרות.
המסר העולה מהמחקר הוא כי מספר בעיות רפואיות כרוניות עשויות להשפיע על הסיכון לתאונות דרכים בקרב נהגים מבוגרים, כולל ליקויי שמיעה, הפרעות מפרקים ודיכאון, חרדה או דחק.
Injury Prevention, online January 15, 2020
יתרונות טיפול פליאטיבי מוקדם בחולי פרקינסון (JAMA Neurol)
בחולים עם מחלת פרקינסון תחת טיפול פליאטיבי בשלבים יחסית מוקדמים של המחלה ייתכן שיפור בתוצאות הקליניות, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology.
מטרת המחקר הייתה לבחון אם טיפול פליאטיבי אמבולטורי מלווה בשיפור תוצאות ממוקדות-מטופל, בהשוואה לטיפול סטנדרטי, בחולים עם מחלת פרקינסון והפרעות נלוות והמטפלים שלהם. הם השלימו מחקר אקראי-מבוקר שכלל משתתפים משלושה מרכזים בין תחילת נובמבר, 2015, ועד סוף ספטמבר, 2017, אשר היו במעקב למשך עד שנה אחת.
החוקרים בחנו את תוצאות התערבות אמבולטורית למתן טיפול פליאטיבי ע"י נוירולוג, עובד סוציאלי, איש דת ואחות, באמצעות רשימת טיפולים פליאטיביים, בהנחיה ומעורבות של מומחה ברפואה פליאטיבית. התוצאים העיקריים שנבחנו היו הבדלים באיכות החיים של החולים, לפי מדד Quality of Life in Alzheimer Disease Scale, והעומס על המטפלים, על-פי מדד Zarit Burden Interveiw, לאחר שישה חודשים.
מדגם המחקר כלל 210 משתתפים עם מחלת פרקינסון והפרעות נלוות (64.3% גברים, גיל ממוצע של 70.1 שנים) ו-175 מטפלים (73.1% נשים, גיל ממוצע של 66.1 שנים).
בהשוואה למשתתפים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי בלבד לאחר שישה חודשים, בקרב משתתפים בקבוצת ההתערבות תועדו מדדי איכות חיים טובים יותר (שיפור ממוצע של 0.66 לעומת החמרה של 0.84; p=0.009).
לא תועדו הבדלים בעומס המוטל על המטפלים (שיפור של 2.3 בקבוצת ההתערבות לעומת שיפור של 1.2 בקבוצת הביקורת, p=0.06).
הבדלים משמעותיים אחרים שנטו לטובת קבוצת ההתערבות כללו נטל תסמינים לא-מוטוריים, חומרת תסמינים מוטוריים, השלמת הוראות רפואיות מקדימות, חרדת מטפלים ועומס על המטפלים לאחר 12 חודשים. לא תועדו תוצאות שנטו לטובת הטיפול הסטנדרטי.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול פליאטיבי אמבולטורי מלווה בתועלת רבה בחולים עם מחלת פרקינסון והפרעות נלוות, בהשוואה לטיפול סטנדרטי בלבד. הממצאים תומכים במאמצים לשלב טיפול פליאטיבי במסגרת הטיפול בחולים אלו.
JAMA Neurol 2020
אגוזי מלך אינם מספקים הגנה משמעותית מפני הידרדרות קוגניטיבית על-רקע גיל מתקדם (Am J Clin Nutr)
אגוזי מלך מספקים הגנה קטנה מפני הידרדרות קוגניטיבית על-רקע גילי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי צריכת אגוזי מלך עשויה לסתור תהליכי עקה חמצונית ודלקת, שני גורמים התורמים להידרדרות קוגניטיבי. מאחר ואין נתונים קליניים הנוגעים להשפעה של אגוזי מלך על התפקוד הקוגניטיבי, הם השלימו את מחקר Walnuts and Healthy Aging להערכת ההשפעות הקוגניטיביות של התערבות בת שנתיים שכללה אכילת אגוזי מלך בקשישים עם תפקודי קוגניטיבי שמור. המחקר כלל משתתפים משני מרכזים: ברצלונה, ספרד; לומה לינדה, קליפורניה.
במסגרת המחקר חולקו באקראי 708 משתתפים בגילאי 63-79 שנים לדיאטה עתירת אגוזי מלך (30-60 גרם/יום) או קבוצת ביקורת (הימנעות מאגוזי מלך). החוקרים השלימו סדרת מבחנים נוירו-קוגניטיביים בתחילת המחקר ולאחר שנתיים ובחנו את השינוי בתפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי. בנוסף, ב-108 משתתפים הושלמה בדיקת MRI חוזרת להערכת מבנה ותפקוד המוח.
מבין המשתתפים במחקר, 636 השלימו את ההתערבות. ההיענות לצריכת אגוזי מלך הייתה טובה והם נסבלו היטב.
מניתוח סטטיסטי עלה כי לא היו הבדלים בין הקבוצות בתפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי, עם שינוי ממוצע של 0.072- בקבוצת ההתערבות ו-0.086- בקבוצת הביקורת (p=0.491).
מניתוח פוסט-הוק של הנתונים עלו הבדלים משמעותיים במדגם מברצלונה, עם שינויים לא-מתוקנים של 0.037- בקבוצת ההתערבות ו-0.097- בקבוצת הביקורת (p=0.040).
תוצאות בדיקת Functional MRI בתת-קבוצה של משתתפים מברצלונה העידו על גיוס נרחב יותר של רשתות פונקציונאליות במשימת זיכרון העבודה בקבוצת הביקורת.
ממצאים אלו מעידים כי התערבות בת שנתיים לצריכת אגוזי מלך לא השפיעה משמעותית על התפקוד הקוגניטיבי בקשישים בריאים. עם זאת, בדיקות Functional MRI וניתוח הנתונים לפי אתר המחקר הציעו כי אגוזי מלך עשויים לדחות הידרדרות קוגניטיבית בתתי-קבוצות של משתתפים בסיכון מוגבר.
Am J Clin Nutr. Published online January 7, 2020