כלי פשוט מסייע בהערכת שבריריות בקשישים המועמדים ל-TAVR (מתוך JACC Cardiovasc Interv)
מחקר חדש מציע גישה חדשה להתמודדות עם הדילמה אם יש להפנות קשישים או חולים העלולים להיות שבריריים לפרוצדורת TAVR (Transcatheter Aortic Valve Replacement). במאמר שפורסם בכתב העת JACC:Cardiovascular Interventions כותבים החוקרים כי המדד החדש עשוי לסייע בסיווג הסיכון של חולים לתמותה לאחר ההתערבות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחירה הולמת של מטופלים ל-TAVR עדיין מהווה דילמה לא פשוטה וכעת הם ביקשו לבחון את תוצאות השימוש בסמני שבריריות (Frailty) לחיזוי התוצאות לאחר פרוצדורת TAVR והיכולת של מדדים אלו לסווג מטופלים בקבוצות גיל שונות.
מדגם המחקר כלל משתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה ממאגר Society of Thoracic Surgeons/American College of Cardiology Transcatheter Valve Registry, אשר היו לאחר פרוצדורת TAVR בין נובמבר 2011 ויוני 2016. מדדי שבריריות כללו אנמיה, ריכוז אלבומין, מהירות הליכה למרחק 5 מטרים. החוקרים בחנו את הסיכון לתמותה לאחר 30 ימים ולאחר שנה אחת, תוך תקנון לגורמי סיכון מוכרים לתמותה.
מהנתונים אודות 36,242 חולים לאחר פרוצדורת TAVR עלה כי המדדים שנבחנו נמצאו קשורים בקשר בלתי-תלוי עם תמותה לאחר 30 ימים ולאחר שנה אחת ובעלי ערך מוסף בסיווג הסיכון לתמותה, כאשר ריכוז אלבומין נמוך זוהה כסמן בעל החשיבות הגדולה יותר (יחס סיכון של 1.52). בחולים עם ריכוז אלבומין נמוך ומהירות הליכה איטית תועד משך אשפוז ארוך יותר ושיעור גבוה יותר של אירועי דמם ואשפוזים חוזרים (p<0.001). בקרב חולים עם אנמיה תועדו גם שיעורים גבוהים יותר של אירועי דמם, אשפוז חוזר ואוטם שריר הלב (p<0.001).
החוקרים כותבים כי מדובר במחקר הגדול ביותר עד כה את חשיבות מדדי שבריריות לאחר פרוצדורת TAVR, שכן מדובר במידע זמין וחשוב, העשוי לסייע בסיווג הסיכון לדרגות סיכון לתמותה לאחר פרוצדורת TAVR.
JACC Cardiovasc Interv. Published online January 20, 2020
הערכת טיב הטיפול במעכבי תעלות מימן בקשישים (J Am Geriatr Soc)
אחד מכל שמונה קשישים קיבל מרשם לטיפול בתרופות ממשפחת מעכבי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitor) ולמעלה משליש מהמרשמים היו בעלי ערך נמוך. לעיתים קרובות, מרשמים הולמים לטיפול קצר-טווח בתרופות אלו הופכים בשלב מסוים לטיפול בעל ערך נמוך לאור העדר התוויות לטיפול ארוך-טווח.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קשישים מועדים במיוחד לסיבוכים משנית לטיפול במעכבי תעלות מימן. הם ביקשו לבחון את שכיחות מרשמים בעלי ערך-נמוך של מעכבי תעלות מימן בקרב קשישים.
מדגם המחקר כלל קשישים בגילאי 65 שנים ומעלה, אשר טופלו במערכת בריאות גדולה בשנת 2018. הם זיהו משתתפים שנטלו בהווה טיפול במעכבי תעלות מימן על-פי רשימת התרופות במערכת הרפואית הממוחשבת. גריאטר, מומחה לגסטרואנטרולוגיה, מומחה שיפור איכות ושני רופאים ראשונים יצרו את הבסיס לקריטריוני הולמות טיפול במעכבי תעלות מימן על-בסיס הנחיות מבוססות-ראיות.
שני חוקרים בחנו את הרשומות הרפואיות של מדגם אקראי של 399 מטופלים שקיבלו מרשם למעכבי תעלות מימן. הם התייחסו למרשמים כבעלי ערך אפשרי נמוך במידה ולא הייתה התוויה לטיפול קצר-טווח (מחלת החזר קיבה-וושט, מחלת כיב פפטי, הליקובקטר פילורי, דיספפסיה) או התוויה לטיפול ארוך (מעל 8 שבועות).
מבין 69,352 קשישים, 8,729 (12.6%) קיבלו מרשם לטיפול במעכבי תעלות מימן. במדגם שכלל 399 משתתפים שקיבלו מרשם לטיפול במעכבי תעלות מימן (63.9% נשים; גיל ממוצע של 76.2 שנים), 143 מרשמים (35.8%) היו בעלי ערך פוטנציאלי נמוך, מהם 82% מהטיפולים ניתנו תחילה להתוויה מוצדקת (למשל מחלת החזר קיבה-וושט) אך בהמשך ניתן טיפול ארוך-טווח ללא התוויה מבוססת בהנחיות. מבין 169 הרופאים הראשונים, 32 רופאים (18.9%) תרמו לכ-59.2% מהמרשמים בעלי ערך פוטנציאלי נמוך.
לאור השכיחות הגבוהה של מרשמים בעלי ערך פוטנציאלי נמוך לטיפול במעכבי תעלות מימן בתת-קבוצה של רופאים ראשונים, החוקרים מאמינים כי התערבויות המיועדות לרופאים אלו ו/או מבוססות על חוקים לעצירה אוטומטית המוטמעים במערכת הרפואית הממוחשבת עשויות להגן על קשישים מפני נזק אפשרי.
J Am Geriatr Soc. 2019;67(12):2600-2604
הבטיחות של Buprenorphine לטיפול בהפרעת שימוש באופיואידים וכאב כרוני בקשישים (מתוך הכנס השנתי ה-30 מטעם ה-AAAP)
בקרב קשישים עם הפרעת שימוש באופיואידים משנית לטיפול בכאב כרוני, Buprenorphine (בוטרנס) עשוי לשמש כטיפול בטוח יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-30 מטעם ה-American Academy of Addiction Psychiatry.
מתוצאות סקירה שיטתית שהשלימו החוקרים מארצות הברית עולה כי Buprenorphine, תכשיר אופיואיד המשמש לטיפול בהפרעות שימוש באופיואידים וכן להקלה על כאב אקוטי או כרוני, עשוי להוות אפשרות טובה יותר לטיפול בכאב כרוני בקשישים מעל גיל 65 שנים עם התמכרות לאופיואידים.
החוקרים זיהו תשעה מחקרים להערכת נושא הפרעות שימוש באופיואידים בקשישים, ארבעה מהם התמקדו בפרט בשימוש ב- Buprenorphine לכאב כרוני בקשישים.
מהנתונים עלה כי Buprenorphine הינו טיפול יעיל להקלה על כאב כרוני בקשישים בגילאי 65-84 שנים. שיעורי התגובה היו טובים יותר באלו בגילאי 80 שנים ומעלה, בהשוואה לאלו מתחת לגיל 80 שנים. הטיפול ב- Buprenorphine גם הקל על הפרעות שינה משנית לכאב והביא לשיפור איכות החיים. התרופה נסבלה היטב, כאשר תופעות הלוואי המדווחות כללו עצירות, בחילה, סחרחורות, הקאות ודיכוי נשימתי בחולים קשישים ושבריריים יותר.
מתוצאות הסקירה עולה כי יש עדויות התומכות בשימוש ב- Buprenorphine בקשישים, כאשר מדובר בטיפול הנסבל היטב עם מעט תופעות לוואי, העשוי להביא לשיפור כאב כרוני. חלק מהחולים הללו אינם מאוזנים היטב מבחינת הכאב וסובלים מאיכות חיים נמוכה, כאשר אלו משתפרים לאחר התחלת טיפול ב- Buprenorphine.
מתוך הכנס השנתי ה-30 מטעם ה-AAAP