רבים מאמינים כי ההידרדרות הקוגניטיבית הינה חלק בלתי-נמנע של הזקנה, אך ממחקר חדש עולה כי ייתכן ולא כך הדבר. במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים כי למרות נוכחות שינויים פתולוגיים שנקשרו עם מחלת אלצהיימר, קשישים רבים שמרו על תפקוד קוגניטיבי תקין.
מטרת המחקר הייתה לבחון את השינויים בתפקוד הקוגניטיבי בקרב קשישים בגיל 100 שנים ומעלה ולתאר את הקשר בין מגמות אלו ובין הרזרבה הקוגניטיבית, הבריאות הגופנית והיקף שינויים פתולוגיים אופייניים למחלת אלצהיימר בבדיקות לאחר המוות.
מחקר העוקבה התבסס על נתוני מבחנים נוירו-פסיכולוגיים ודו"חות פתולוגיה לאחר המוות אודות משתתפים מעל גיל 100 שנים מהולנד, אשר לקחו חלק במחקר 100-plus Study בין ינואר 2013 ועד אפריל 2019.
מבין 1,023 מבוגרים בגילאי 100 שנים ומעלה אליהם פנו החוקרים, 340 נכללו במחקר. החוקרים התמקדו ב-330 משתתפים עם תוצאות זמינות של הבדיקות הקוגניטיביות בתחילת המחקר (72.4% נשים, גיל חציוני של 100.5 שנים) עם משך מעקב ממוצע של 1.6 שנים.
החוקרים זיהו ירידה לאורך התחומים הקוגניטיביים שנבחנו במחקר, למעט ירידה קלה בתפקוד הזיכרון (p<0.001). התפקוד הקוגניטיבי נקשר עם גורמים הקשורים בבריאות הגופנית (דוגמת מדד Barthel Index גבוה יותר) ורזרבה קוגניטיבית (דוגמת רמת השכלה גבוהה יותר, p<0.001), אך גורמים אלו לא נקשרו עם קצב ההידרדרות הקוגניטיבית.
דו"חות פתולוגיים היו זמינים עבור 44 משתתפים ולמרות שזוהו שינויים מורפולוגיים אופייניים למחלת אלצהיימר בהיקף דומה, ממצאים אלו לא נקשרו עם התפקוד הקוגניטיבי או קצב ההידרדרות של התפקוד הקוגניטיבי.
ממצאי המחקר מעלים את האפשרות כי וישנם מנגנוני עמידות בבסיס השמירה על הבריאות הקוגניטיבית בגילאים מתקדמים באופן חריג.
JAMA Netw Open. Published online January 15, 2021