בגישה לטיפול בדיכאון ובחרדה בחולים עם מחלת פרקינסון יש להתחיל בסקירת התרופות ולכלול צוות מולטי-דיציפלינרי, כך עולה מסקירה חדשה בנושא שפורסמה בכתב העת American Journal of Geriatric Psychiatry.
המומחים מסבירים כי לדיכאון וחרדה מערכת יחסים מורכבת עם המחלה וכי למרות שהמנגנון בבסיס הקשר אינו מובן, הפרעות אלו מופיעות בשכיחות גבוהה יותר בחולי פרקינסון וכאשר מופיעות בגיל צעיר, מעלות את הסיכון למחלת פרקינסון כמעט כפליים.
ממחקרים עולה כי חולים עם מחת פרקינסון בהם תועדה נסיגה ספונטאנית של דיכאון או אלו בהם תועדה תגובה לטיפול הצליחו להשיג תפקוד ברמה דומה לזו של חולי פרקינסון שמעולם לא סבלו מדיכאון.
הכותבים מציעים סדרה של אלגוריתמים לטפול במטרה לסייע להנחות רופאים בטיפול בדיכאון וחרדה בחולי פרקינסון. עם זאת, אחד החסרונות נוגע לכך שהתועלת של טיפול תרופתי בנוגדי-דיכאון, המשמש להקלה על דיכאון או חרדה, עשויה להיות ממוסכת כאשר התסמינים המוטוריים לא טופלו באופן מיטבי.
באשר לדיכאון, המומחים מציעים להתחיל במספר בדיקות מעבדה. לכל הפחות, יש להשלים ספירת דם מלאה, פאנל מטבולי, תפקודי תריס, רמות B12 וחומצה פולית. הם ממליצים על טיפול בנוגדי-דיכאון ו/או טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, כקו-טיפול ראשון. יש להעלות את מינון הטיפול התרופתי למינון הנמוך ביותר המדגים יעילות לאורך 2-3 שבועות במטרה לקבוע תגובה לטיפול.
המלצתם היא להמשיך בטיפול נוגד-דיכאון למשך שנה אחת, לכל הפחות, בהתאם לעדויות באוכלוסיות של חולים ללא מחלת פרקינסון ובהתאם לניסיון הקליני. לאחר שנה אחת, במידה והחולים אינם בהפוגה, יש לשקול המשך טיפול או הגברת הטיפול לשיפור התגובה.
עד שליש מחולי הפרקינסון סובלים מהפרעת חרדה לא-ספציפית וההמלצה היא להשתמש בסולמות דירוג חרדה לאבחון חרדה בחולים אלו. לאור השכיחות הגבוהה של תסמונות חרדה לא-טיפוסיות בחולי פרקינסון והקשר האפשרי עם תסמינים מוטוריים ולא-מוטוריים של המחלה, יש לעבוד בשיתוף פעולה עם נוירולוגים להשגת איזון אופטימאלי של מחלת פרקינסון כצעד הראשון להקלה על חרדה.
המומחים מייעצים גם להתייחס למחלות רקע, כולל מחלות לב וכלי דם, כאב כרוני, סוכרת, בעיות במערכת העיכול, פעילות-יתר של בלוטת התריס ומחלת ריאות, כל אלו נקשרו עם סיכון מוגבר לחרדה. לאחר איזון מחלות רקע, הם קוראים לנקוט משנה זהירות לאור העדר עדויות התומכות ביעילות טיפולים תרופתיים ולא-תרופתיים לחרדה בחולי פרקינסון.
בחולי פרקינסון עם הפרעת חרדה ודיכאון תתכן גם תועלת להתערבויות לא-תרופתיות, כולל פעילות גופנית, תרגילי מיינדפולנס, טיפול הרפיה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
למרות שהאלגוריתם אינו שונה משמעותית מהפרוטוקולים הנוכחיים לטיפול, הוא מדגיש את ההיבטים הייחודיים לחולי פרקינסון. בפרט, האלגוריתם מראה כי התערבויות המשמשות להקלה על תסמינים מוטוריים, דוגמת אגוניסטים לדופמין, עשויים להיות חשובים במיוחד לשיפור מצב הרוח בחולי פרקינסון וכי חולים רבים אינם סובלים היטב הגברת טיפול אחר, דוגמת תרופות אנטי-פסיכוטיות וליתיום, לאור הסיכון לאירועים חריגים בחולי פרקינסון.
American Journal of Geriatric Psychiatry 2021