אימון גופני במשך לפחות עשרים דקות ביום בגיל 70 שנים מלווה בסיכון מופחת לסיבוכים קרדיווסקולאריים בגיל מבוגר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Heart. עוד עולה מהנתונים כי ההשפעה הבולטת ביותר תועדה בגברים והייתה קטנה יותר לאחר גיל 75 שנים.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 2,754 משתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה (גיל ממוצע, 75 שנים; 60% נשים) אשר סווגו לקטגוריות לפי דרגת הפעילות הגופנית: יציבה-נמוכה, נמוכה-בעליה, גבוהה-בירידה ויציבה-גבוהה. אלו שהתאמנו לפחות 20 דקות ביום סווגו כפעילים גופנית.
התוצאים שנבחנו כללו היארעות מחלות לב וכלי דם, כולל מחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ואירוע מוחי.
שיעורי היארעות מחלת לב כלילית ואי-ספיקת לב היו נמוכים יותר לאורך תקופת המחקר בקרב גברים ונשים פעילים גופנית, בהשוואה לאלו שאינם פעילים גופנית.
במודל המתוקן, פעילות גופנית לוותה בסיכון מופחת למחלות לב וכלי דם (יחס סיכון מתוקן של 0.74, רווח בר-סמך 95% של 0.58-0.94), מחלת לב כלילית (יחס סיכון מתוקן של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.5-0.87) ואי-ספיקת לב (יחס סיכון מתוקן של 0.72, רווח בר-סמך 95% של 0.53-0.98) בגברים, אך לא בנשים.
עוד עולה מהנתונים כי פעילות גופנית לוותה בסיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה בגברים (יחס סיכון מתוקן של 0.72, רווח בר-סמך 95% של 0.62-0.84) ובנשים (יחס סיכון מתוקן של 0.81, רווח בר-סמך 95% של 0.72-0.92).
מניתוח הנתונים לפי גיל עלה כי פעילות גופנית בגברים לוותה בסיכון מופחת למחלות לב וכלי דם בגיל 70 שנים (יחס סיכון מתוקן של 0.58, רווח בר-סמך 95% של 0.39-0.84), אך הקשר נחלש בגילאי 75 שנים (יחס סיכון מתוקן של 0.74, רווח בר-סמך 95% של 0.52-1.05) ולא תוארה כלל בגילאי 80 ו-85 שנים.
בקרב גברים, הסיכון המופחת למחלות לב וכלי דם, מחלת לב כלילית ואי-ספיקת לב השתפר באופן פרוגרסיבי מקבוצת פעילות גופנית נמוכה-יציבה לקבוצת פעילות גבוהה-יציבה. לא תואר קשר בין פעילות גופנית ובין הסיכון לאירוע מוחי.
בחלוקה לפי גיל, החוקרים מצאו כי הקשר בין פעילות גופנית ובין הסיכון למחלות לב וכלי דם היה מופחת משמעותית בקרב משתתפים בגילאי 70 שנים, עם משמעות שולית בגיל 75 שנים ולא תועד קשר בקבוצות הגיל המבוגרות ביותר, רמז לכך שהתועלת הקרדיווסקולארית הגבוהה ביותר צפויה בעקבות שיפור פעילות גופנית בשלב מוקדם בגיל מבוגר.