שבריריות בגיל מבוגר מעלה את הסיכון לאשפוזים על-רקע מחלות זיהומיות, בפרט בגברים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Maturitas.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את היקף הקשר בין שבריריות ובין אשפוזים על-רקע מחלות זיהומיות בנשים וגברים מבוגרים ולקבוע אם בקרב נשים, חשיפה קודמת לאסטרוגן אנדוגני, בדמות גיל בעת מנופאוזה ומספר הריונות, השפיע על הקשר הנ”ל.
מדגם המחקר כלל 2,784 משתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה. בתחילת המחקר ולאחר 4.4 שנים, שבריריות זוהתה על-פי נוכחות לפחות שלושה מבין הבאים: חולשה, תשישות, ירידה במשקל, פעילות גופנית מעטה ומהירות הליכה איטית. מעקב פאסיבי אחר אשפוזים משנית למחלות זיהומיות ותמותה הושלם לאורך עשר שנים.
התוצא העיקרי היה הקשר בין שבריריות ובין אשפוזים על-רקע מחלות זיהומיות.
מהנתונים עולה קשר מובהק סטטיסטית בין שבריריות ובין עליה של 78% בסיכון לאשפוזים על-רקע זיהום, כאשר הממצאים היו בולטים יותר בגברים (יחס סיכון של 2.32, רווח בר-סמך 95% של 1.63-3.30) בהשוואה לנשים (יחס סיכון של 1.54, רווח בר-סמך 95% של 1.18-2.02).
כאשר החוקרים התמקדו בנשים, הם זיהו השפעה אפשרית של מספר ההריונות במהלך חיי האישה, אך לא זיהו השפעה מובהקת סטטיסטית של הגיל בעת מנופאוזה. בנשים עם עד היריון אחד במהלך חייהן תועד סיכון גבוה יותר לאשפוז על-רקע מחלה זיהומית כפונקציה של שבריריות (יחס סיכון של 3.00, רווח בר-סמך 95% של 1.58-5.71), בהשוואה לנשים עם שני הריונות ומעלה לאורך חייהן (יחס סיכון של 1.68, רווח בר-סמך 95% של 1.18-2.39).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי שבריריות בגיל מבוגר מלווה בסיכון מוגבר לאשפוזים משנית למחלות זיהומיות, בפרט בגברים. היתרון האימונולוגי של נשים בגיל צעיר נותר גם לאחר מנופאוזה ותלוי במספר ההריונות במהלך חיי האישה.
https://www.e-med.co.il/indications/geriatrics/2022/11/29/548961/