טיפול באספירין במינון נמוך מלווה בהיארעות מוגברת של אנמיה וירידה בריכוז פריטין בקשישים, ללא תלות בהופעת דימום מג’ורי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול יומי באספירין במינון נמוך מעלה את הסיכון לדימום מג’ורי; עם זאת, מחקרים מעטים בחנו את ההשפעה של הטיפול התרופתי על חסר ברזל ואנמיה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של אספירין במינון נמוך על היארעות אנמיה, ריכוז המוגלובין וריכוז פריטין בדם.
החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של נתוני מחקר ASPREE (או Aspirin in Reducing Events in the Elderly), מחקר אקראי-מבוקר שכלל 19,114 מטופלים באוסטרליה וארצות הברית. הם התמקדו בקשישים בגילאי 70 שנים ומעלה (שחורים והיספאנים מגיל 65 שנים ומעלה), אשר טופלו באספירין במינון 100 מ”ג או פלסבו. ריכוז המוגלובין נמדד כל שנה בכלל המשתתפים. ריכוזי פריטין נמדדו בתחילת המחקר וכל שלוש שנים לאחר ההקצאה האקראית בתת-מדגם גדול.
מהנתונים עולה כי שיעורי היארעות אנמיה בזרוע הטיפול באספירין עמדו על 51.2 אירועים ל-1,000 שנות-אדם, לעומת שיעור של 42.9 מקרים ל-1,000 שנות-אדם בזרוע הפלסבו (יחס סיכון של 1.20, רווח בר-סמך 95% של 1.12-1.29). ריכוזי המוגלובין ירדו ב-3.6 גרם/ליטר כל חמש שנים בזרוע הפלסבו, כאשר בזרוע הטיפול באספירין נרשמה ירידה חדה יותר ב-0.6 גרם/ליטר כל חמש שנים (רווח בר-סמך 95% של 0.3-1.0 גרם/ליטר).
בקרב 7,139 משתתפים עם מדידות פריטין זמינות בתחילת המחקר ולאחר שלוש שנים, בזרוע הטיפול באספירין תועדו שיעורי הימצאות גבוהים יותר מזרוע הפלסבו של ריכוזי פריטין נמוכים מ-45 מק”ג/ליטר לאחר שלוש שנים (13% לעומת 9.8%, בהתאמה) וירידה כוללת גדולה יותר ב-11.5% בריכוז פריטין (רווח בר-סמך 95% של 9.3-13.7%) בהשוואה לפלסבו.
מניתוח רגישות עם כימות ההשפעה של אספירין בהעדר דימום מג’ורי הדגים תוצאות דומות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור ההשפעה של אספירין במינון נמוך לעומת פלסבו על היארעות אנמיה בקשישים, יש מקום לשקול ניטור תקופתי של ריכוז המוגלובין בקשישים תחת טיפול זה.