בחולים עם דמנציה שכיחות גבוהה יותר משמעותית של הפרעות פסיכיאטריות, בהשוואה למבוגרים ללא ההפרעה הקוגניטיבית, בפרט במקרים של דמנציה של גופיפי לואי ודמנציה פרונטו-טמפוראלית, שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open.
המחקר מבוסס-אוכלוסייה כלל נתונים אודות 796,505 מבוגרים (גיל ממוצע של 80 שנים) משישה מאגרים ארציים בשבדיה בין ינואר 2000 ועד דצמבר 2017 ונועד לבחון את הסיכון תלוי-זמן להפרעות פסיכיאטריות בין חולים עם דמנציה ובין אלו ללא דמנציה.
הסיכון היחסי הכולל להפרעות פסיכיאטריות היה גבוה יותר באופן עקבי בחולים עם דמנציה בהשוואה לאלו ללא דמנציה (יחס סיכון של 1.72, רווח בר-סמך 95% של 1.67-1.76) והחל לעלות שלוש שנים לפני אבחנת דמנציה.
בקרב חולים עם דמנציה של גופיפי לואי ודמנציה פרונטו-טמפורלית תועדו שיעורי היארעות גבוהים יותר של כלל ההפרעות הפסיכיאטריות, למעט הפרעות שינה, בהשוואה לתתי-סוגים אחרים.
הסיכון להפרעות פסיכיאטריות הגיע לשיא במהלך השבוע שלאחר אבחנת דמנציה (יחס סיכון של 4.74, רווח בר-סמך 95% של 4.21-5.34) וירד במהירות לאחר מכן.
שיעורי הטיפול בנוגדי-דיכאון היו גבוהים יותר בקרב חולי דמנציה לעומת ביקורות, כאשר ההבדל עלה החל משנתיים לפני אבחנת דמנציה (15.9% לעומת 7.9%, p<0.001), הגיע לשיא כשישה חודשים לאחר אבחנת דמנציה (29.1% לעומת 9.7%, p<0.001) ולאחר מכן ירד החל משלוש שנים לאחר האבחנה אך נותר גבוה יותר בהשוואה לביקורות חמש שנים לאחר האבחנה (16.4% לעומת 6.9%, p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי השכיחות הגבוהה של הפרעות פסיכיאטריות וההבדלים בין סוגים שונים של דמנציה מדגישה את החשיבות של הפחתת תחלואה פסיכיאטרית בחולים עם דמנציה מכל סוג.
JAMA Netw Open, Oct 17, 2023