מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי צריכה גדולה יותר ותדירה יותר של דגנים מלאים מלווה בהידרדרות איטית יותר בתפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי, מהירות עיבוד וזיכרון אפיזודי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Neurology. עם זאת, החוקרים מדגישים כי היתרונות של דגנים מלאים תועדו במבוגרים ממוצא אפריקאי-אמריקאי, אך לא בלבנים.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין צריכת דגנים מלאים ובין השינוי לאורך זמן בתפקוד הקוגניטיבי, מהירות עיבוד וזיכרון אפיזודי במבוגרים שונים לפי גזע/מוצא אתני. מדגם המחקר כלל 3,326 משתתפים מפרויקט Chicago Health and Aging Project אשר השיבו לשאלוני תזונה והשלימו לפחות שתי הערכות קוגניטיביות.
התפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי נבחן על-פי מדד משולב של זיכרון אפיזודי, מהירות עיבוד ומבחן מיני-מנטל. הרגלי התזונה נקבעו על-בסיס שאלון Food Frequency Questionnaire, הכולל 144 שאלות. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין צריכת דגנים מלאים ובין הידרדרות קוגניטיבית.
מבין המשתתפים מחקר, 60.1% היו ממוצא אפריקאי-אמריקאי, 63.7% היו נשים והגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 75 שנים בתחילת המחקר.
מהנתונים עולה כי צריכה רבה יותר של דגנים מלאים לוותה בהידרדרות איטית יותר של התפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי. בקרב אפריקאים-אמריקאים, באלו בחמישון העליון של צריכת דגנים מלאים תועדה הידרדרות איטית יותר בתפקוד קוגניטיבי גלובאלי (p=0.004), מהירות עיבוד (p=0.005) וזיכרון אפיזודי (p=0.01) בהשוואה לאלו בחמישון התחתון של צריכת דגנים מלאים.
באשר לכמות הדגנים המלאים שצרכו המשתתפים במחקר, בקרב אפריקאים-אמריקאים, באלו שצרכו למעלה משלוש מנות ביום, בהשוואה לאלו שצרכו פחות ממנה ביום, תועדה הידרדרות איטית יותר בתפקוד הקוגניטיבי הגלובאלי (p=0.0093). בקרב לבנים, צריכה של למעלה משלוש מנות דגנים מלאים ביום לווה בהשפעה כמעט מובהקת סטטיסטית על הידרדרות קוגניטיבית איטית יותר, בהשוואה לצריכה מעטה של דגנים מלאים (p=0.08).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על השפעה מגנה אפשרית של צריכת דגנים מלאים מפני הידרדרות קוגניטיבית, אם כי יתרון זה היה מוגבל לאפריקאים-אמריקאים ולא תואר בלבנים.
