תרומת כליה מן החי ממבוגרים בגילאי 70 שנים ומעלה הינה פעולה בטוחה ואינה כרוכה בהשפעה שלילית על קצב פינוי גלומרולארי או על הסיכון למחלת כליות בשלב סופני, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Kidney International Reports.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאור המחסור המשמעותי באיברים לתרומה, השתלת כליה מתורם חי בגיל מתקדם הופכת נפוצה יותר ויותר. עם זאת, אין מחקרים להערכת השינויים בקצב פינוי גלומרולארי משוער לאחר תרומת כליה מן החי מקשישים.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל 1,226 תורמי כליה מן החי ביפן, אשר עברו כריתת כליה בין 2008 ו-2020. בסך הכול, המדגם כלל 244 תורמים בגילאי 30-49 שנים בקבוצה אחת, 803 תורמים בגילאי 50-79 שנים בקבוצה שניה ו-179 תורמים בגילאי 70-89 שנים בקבוצה השלישית. במסגרת המחקר נערכה השוואה של תוצאות הניתוח, שינויים בקצב פינוי גלומרולארי משוער לאחר הניתוח, שיעורי אי-ספיקת כליות סופנית ושיעורי התמותה בין שלוש הקבוצות.
החוקרים השלימו הערכה של תורמי הכליה חודש, שלושה חודשים ושנה לאחר ההשתלה ולאחר מכן, אחת לשנה. חולים עם מחלות רקע היו במעקב כל 1-3 חודשים וכלל המשתתפים במחקר היו במעקב עד 2022.
מהנתונים עולה כי אין הבדלים משמעותיים בתוצאות הניתוחיות בין קבוצות הגיל. בקרב אלו בגילאי 70-89 שנים תועד השינוי הקטן ביותר בקצב פינוי גלומרולארי בכל נקודות הזמן והשיפור הקטן ביותר בקצב פינוי גלומרולארי. לא תועדו מקרים של מחלת כליות בשלב סופני בכל הקבוצות במהלך המעקב.
ממצאי המחקר מעידים כי שיעורי התמותה הגבוהים ביותר תועדו בקרב אלו בגילאי 70-89 שנים, בהשוואה לאלו בקבוצות גיל אחרות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות השינויים המעטים בקצב פינוי גלומרולארי משוער לאחר תרומת כליה, בקרב תורמי כליה בגילאי 70 שנים ומעלה יכולים לשמור על התפקוד הכלייתי ללא מחלת כליות סופנית. באשר לתוחלת החיים, תרומת כליה מן החי הכולל תורם בגילאי 70 שנים ומעלה מלווה בתוצאות טובות. ממצאי המחקר עשויים לסייע בזיהוי ההתוויות האופטימאליות להתאמה לתרומת כליה מן החי.
Kid Int Rep, Jan 30, 2024