גברים שטופלו בתרופות לטיפול בהפרעות זקפה נמצאים בסיכון נמוך ב-18% לפתח אלצהיימר במהלך תקופת מעקב של 5 שנים, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-Neurology
גברים שטופלו בתרופות לטיפול בהפרעות זקפה נמצאים בסיכון נמוך ב-18% לפתח אלצהיימר במהלך תקופת מעקב של 5 שנים, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-Neurology. המחקר הוא השני בשנים האחרונות שמציע קשר בין שימוש במעכבי פוספודיאסטראז 5 (PDE5I) כגון סילדנפיל (ויאגרה) או טדלפיל (סיאליס) וסיכון לאלצהיימר. עם זאת, הממצאים סותרים את אלה במחקר שלישי שדווקא לא הראה קשר בין השניים.
למרות שהמחקר מעניין, מומחים ציינו כי אין ראיות לכך שהתרופות יכולות לטפל באלצהיימר ומעודדות זהירות בעת פירוש הממצאים. החוקרים מסכימים אך מאמינים כי התוצאות מציעות כיוון למחקרים עתידיים. “הממצאים החיוביים מהמחקר הגדול שלנו בלמעלה מ-250,000 גברים מבטיחים וניתן להשתמש בהם כדי לשפר את יכולת המחקר והידע, עם השפעה עתידית פוטנציאלית על שימוש קליני ומדיניות בריאות הציבור”, אמרה המחברת הראשית של המחקר.
“עם זאת, לפני שממליצים להשתמש ב-PDE5I כדי להפחית את הסיכון לאלצהיימר, נדרש מחקר נוסף כדי לאמת את הממצאים, במיוחד באוכלוסייה הכוללת נשים וגברים ללא הפרעות זקפה”.
המחקר התבסס על נתונים מבריטניה וכלל 269,725 גברים (גיל ממוצע, 59 שנים) עם הפרעות זקפה שאובחנו לאחרונה, 55% מהם קיבלו מרשמים ל-PDE5Is. המשתתפים היו ללא בעיות זיכרון או בעיות קוגניטיביות כשהמחקר התחיל והיו במעקב חציוני של 5.1 שנים. בסך הכל, התחלת טיפול ב-PDE5I הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-18% לאלצהיימר (aHR, 0.82; 95% CI, 0.72-0.93) בהשוואה לאלה שלא טופלו. הקשר היה חזק יותר באנשים בני 70 ומעלה ובאלה עם היסטוריה של יתר לחץ דם או סוכרת.