במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הן חרדה כרונית והן הופעה חדשה של חרדה מלוות בסיכון מוגבר פי שלוש להופעת דמנציה בגיל מבוגר יותר.
מדגם המחקר כלל 2,132 משתתפים בגילאי 55-85 שנים (גיל ממוצע של 76 שנים, 53% נשים) שגויסו ממחקר Hunter Community Study. המשתתפים השלימו הערכה לאורך שלושה גלים שונים, במרווח של חמש שנים אחד מהשני.
מדד Kessler Psychological Distress Scale שימש להערכת חרדה בשתי נקודות זמן: בתחילת המחקר (גל 1) ובמעקב הראשון (גל 2), במרווח של חמש שנים בין שני הגלים. חרדה סווגה ככרונית במידה ותועדה בשתי הגלים, נסוגה אם תועדה רק בגל הראשון וחדשה רק אם תועדה בגל השני.
התוצא העיקרי, היארעות דמנציה מכל-סוג במהלך המעקב (עד 13 שנים מתחילת המחקר), נקבע על-פי קודי ICD-10.
מבין 2,132 משתתפים שמורים קוגניטיבית, 64 פיתחו דמנציה, עם מרווח זמן ממוצע עד לאבחנה של עשר שנים. חרדה כרונית לוותה בעליה של פי 2.8 בסיכון לדמנציה, כאשר הופעה חדשה של דמנציה נקשרה עם סיכון מוגבר פי 3.2 (p=0.01).
בקרב משתתפים מתחת לגיל 70 שנים עם חרדה כרונית תועד סיכון גבוה פי 4.6 לדמנציה (P=0.03) ובאלו עם הופעה חדשה של חרדה תועד סיכון גבוה פי 7.2 לדמנציה (P=0.004).
מעניין לציין כי לא תועד סיכון משמעותי לדמנציה בקרב משתתפים עם חרדה שחלפה.
החוקרים משערים כי אלו עם חרדה נטו יותר לעסוק באורחות חיים פחות בריאים, דוגמת תזונה לקויה ועישון, העלולים להוביל למחלות לב וכלי דם, הקשורות באופן משמעותי עם סיכון מוגבר לדמנציה.
מחקר העוקבה הפרוספקטיבי מציע כי חרדה עשויה לשמש כגורם סיכון חדש להתפתחות דמנציה וייתכן כי התערבויות למניעה וטיפול בחרדה יסייעו בהפחתת הסיכון לפגיעה הקוגניטיבית.
J Am Geriatrics Soc, July 24, 2024