במאמר חדש שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה תועלת לשיקום לבבי גם בחולים מעל גיל 75 שנים עם אי-ספיקת לב וליקוי תפקודי חמור, כאשר שיפור תפקודי עשוי לנבא שיפור בהישרדות החולים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מידע רב אודות השפעות שיקום לבבי בקשישים עם אי-ספיקת לב וליקוי תפקודי חמור. מדגם המחקר כלל 1,397 חולי אי-ספיקת לב עם ליקוי תפקודי חמור, אשר הוגדר כמרחק הליכה בשש דקות של פחות מ-300 מטרים, אשר אושפזו להשלמת שיקום לבבי באשפוז. החולים סווגו לשלוש קבוצות: צעירים (עד גיל 65 שנים), מבוגרים (66-75 שנים), או קשישים (מעל גיל 75 שנים).
התוצא העיקרי היה עליה במרחק הליכה בשש דקות ל-300 מטרים ומעלה לאחר שיקום לבבי. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הקשר בין שיפור במרחק הליכה בשש דקות ובין שיעורי התמותה שלוש שנים לאחר השחרור משיקום לבבי.
בעת הקבלה לאשפוז לצורך שיקום לבבי, 38.5% מהחולים הצעירים, 40% מהמבוגרים ו-46.3% מהקשישים לא יכלו ללכת ללא עזרה (p=0.029). מבין אלו, 29.5% מהצעירים, 32.6% מהמבוגרים ו-30.2% מהקשישים (p=0.835) השיגו בחרה יכולת הליכה עצמאית.
מהנתונים עולה כי 370 חולים (26.5%) השיגו את התוצא העיקרי של עליה במרחק הליכה לשש דקות ל-300 מטרים ומעלה, כולל 49.1% מהחולים הצעירים, 32.2% מהמבוגרים ו-15.7% מהקשישים (p<0.001).
יחס הסיכון המתוקן לתמותה לאחר שלוש שנים בקרב חולים שהשיגו את השיפור במרחק הליכה בשש דקות עמד על 0.53 (רווח בר-סמך 95% של 0.34-0.83) בצעירים, 0.49 (רווח בר-סמך 95% של 0.33-0.74) במבוגרים ועל 0.68 (רווח בר-סמך 95% של 0.47-0.98) בקשישים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי לשיקום לבבי יש תועלת בחולים בגילאים מתקדמים עם אי-ספיקת לב וליקוי תפקודי חמור, כאשר שיפור תפקודי עשוי לנבא הישרדות טובה יותר.