מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Cardiology עולה כי הפרעות שינה מכל סוג מלוות בסיכון מוגבר להתפתחות היצרות מסתם וותין, אם כי דיסליפידמיה הינה גורם מתווך חשוב של הקשר הנ"ל.
החוקרים בחנו את הנתונים מרשת TriNetX וממחקר All of Us להערכת הקשר בין הפרעות שינה ובין היארעות היצרות מסתם וותין בעתיד. מדגם הבחינה התבסס על נתונים אודות 8.8 מיליון מבוגרים מעל גיל 50 שנים, עם או ללא הפרעות שינה. מדגם ולידציה התבסס על נתונים אודות 392,259 משתתפים מארצות הברית, 70,070 מהם אובחנו עם הפרעת שינה.
ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון להיצרות מסתם וותין בחולים עם הפרעות שינה, תוך תקנון ליתר לחץ דם, היפרליפידמיה, סוכרת, מחלת כליות כרונית, מין בלידה ומדד מסת גוף. החוקרים בחנו את הנתונים הביוכימיים להערכת המנגנונים האפשריים, תוך שימת דגש על פרופיל השומנים וחשיבות שומנים בבסיס הקשר בין הפרעות שינה ובין היצרות מסתם וותין.
מהנתונים מרשת TriNetX עולה כי נוכחות הפרעת שינה מכל סוג לוותה בסיכון מוגבר להיצרות מסתם וותין (יחס סיכון של 1.15, רווח בר-סמך 95% של 1.13-1.83), כאשר הקשר הבולט ביותר תועד עם דום נשימה בשינה (יחס סיכון של 1.20, רווח בר-סמך 95% של 1.17-1.24).
תוצאות דומות תועדו בחולים ממחקר All of Us ואישרו את הסיכון המוגבר להיצרות מסתם וותין באלו עם הפרעות שינה (יחס סיכון של 1.40, רווח בר-סמך 95% של 1.12-1.77).
למרות שהפרעות שינה נקשרו עם חלק קטן יותר מהמקרים של היצרות מסתם וותין לאורך תקופת המעקב (חלק מיוחס לאוכלוסייה של 4.35%), בהשוואה לגורמי סיכון מג'וריים דוגמת השמנת-יתר (חלק מיוחס לאוכלוסייה של 33.2%), ההשפעה הייתה דומה לזו של מחלת כליות כרונית (חלק מיוחס לאוכלוסייה של 4.4%).
החוקרים קשר מובהק סטטיסטית בין הפרעות שינה, בפרט דום נשימה בשינה, היפרסומניה, נרקולפסיה והפרעות תנועה בשינה נותר על כנו לאחר תקנון לגורמי סיכון קרדיווסקולאריים מסורתיים, רמז לכך שהפרעות שינה תורמות באופן בלתי-תלוי לסיכון להיצרות מסתם וותין.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי הפרעות שינה הן גורם סיכון הפיך להתפתחות היצרות מסתם וותין.