מאת: פרופ' עמית עקירוב
בקרב קשישים עם פרפור פרוזדורים, המרשם הראשון לטיפול בנוגדי-קרישה פומיים לא לווה בסיכון מופחת לאירוע מוחי איסכמי, אך נקשר עם סיכון מוגבר לדימום מג’ורי, דימום תוך-מוחי ודימום מג’ורי ממערכת העיכול, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Jornal of Internal Medicine.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי בחן אם מרשם ראשון למתן נוגד-קרישה פומי מלווה בסיכון מופחת לאירוע מוחי איסכמי בקשישים עם פרפור פרוזדורים. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 144,969 מבוטחי מדיקייר בגילאי 66 שנים ומעלה (60.8% נשים) עם פרפור פרוזדורים בין 2007 עד 2020; משך המעקב הממוצע עמד על 3.46 שנים.
מבין אלו, 65,656 החלו טיפול נוגד-קרישה פומי (קומדין, Apixaban, Rivaroxaban, Dabigatran, או Edoxaban) ו-79,313 משתתפים לא החלו טיפול נוגד-קרישה.
תוצא היעילות העיקרי היה משלב של אירוע איסכמי של המוח או הרשתית; תוצא הבטיחות היה כל אירוע דמם מג’ורי.
מהנתונים עולה כי אין קשר בין מרשם ראשון לטיפול נוגד-קרישה פומי ובין ירידה בסיכון לאירוע מוחי איסכמי בניתוח משוקלל (יחס סיכון מתוקן של 1.01, רווח בר-סמך 95% של 0.97-1.05). התחלת טיפול נוגד-קרישה לוותה בסיכון מוגבר לאירועי דמם מג’ורי (יחס סיכון מתוקן של 1.33, רווח בר-סמך 95% של 1.31-1.35), דימום תוך-מוחי (יחס סיכון מתוקן של 1.22, רווח בר-סמך 95% של 1.17-1.26) ודימום מג’ורי ממערכת העיכול (יחס סיכון מתוקן של 1.26, רווח בר-סמך 95% של 1.23-1.28).
בקרב משתתפים שקיבלו את המרשם הראשון לנוגד-קרישה תועד סיכון מופחת לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 0.86, רווח בר-סמך 95% של 0.85-0.88).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי על רופאים המטפלים בחולים עם פרפור פרוזדורים לשקול צעדים לעידוד ניטור רמות בדם של נוגדי-קרישה, נקיטת אמצעי זהירות שונים, כולל תשומת לב לאינטראקציות אם תרופות או מאכלים, ולאזן גורמי סיכון אחרים למחלות כלי דם.
J Intern Med, Nov 10, 2025