בקרב מבוגרים עם פרפור פרוזדורים, באלו שטופלו במעכב פקטור XI, Abelacimab, תועד סיכון נמוך יותר לדימום מג’ורי או דימום לא-מג’ורי בעל חשיבות קלינית, בהשוואה לאלו שקיבל טיפול נוגד-קרישה פומי ב-Rivaroxaban, כאשר המגמה תועדה בקבוצות גיל שונות, עם ירידה גדולה יותר בסיכון האבסולוטי בקשישים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Cardiology.
החוקרים השלימו ניתוח מוגדר מראש של תוצאות מחקר AZALEA-TIMI 71, מחקר אקראי בשלב 2b בו נערכה השוואה של הסיכון לדימום עם Abelacimab לעומת Rivaroxaban לפי קבוצת גיל בחולים עם פרפור פרוזדורים.
מדגם המחקר כלל 1,287 חולים עם פרפור פרוזדורים בסיכון בינוני-עד-גבוה לאירוע מוחי, 55.6% מהם היו גברים. המחקר נערך בין 2021 ועד ספטמבר 2023 והמשתתפים חולקו באקראי לקבלת זריקה חודשית תת-עורית של Abelacimab (90 מ”ג או 150 מ”ג) או טיפול פומי חד-יומי ב-Rivaroxaban (20 מ”ג, הפחתה ל-15 מ”ג בחולים עם ליקוי כלייתי).
התוצא העיקרי היה דימום מג’ורי או דימום לא-מג’ורי בעל חשיבות קלינית, כאשר נכללו אירועים שתועדו בזמן הטיפול ועד 60 ימים לאחר הטיפול; חציון משך המעקב עמד על 2.1 שנים. הערכות נוספות כללו אירועי דמם ממערכת העיכול, תוצאות איסכמיות וסך התוצאות הקליניות.
החוקרים סיווגו את החולים לפי קבוצות גיל: מתחת לגיל 75 שנים וגיל 75 שנים ומעלה; 49% מהחולים היו בגילאי 75 שנים ומעלה.
בקרב חולים שטופלו ב- Abelacimab תועד סיכון נמוך יותר משמעותית לתוצא העיקרי, בהשוואה למטופלים ב-Rivaroxaban, הן באלו בגילאי 75 שנים ומעלה יחס סיכון של 0.32 עם טיפול במינון 90 מ”ג ויחס סיכון של 0.40 באלו תחת טיפול במינון 150 מ”ג) ובאלו שהיו מתחת לגיל 75 שנים (יחסי סיכון של 0.28 ו-0.35, בהתאמה).
הסיכון לדימום נטה לעלות עם עליה בגיל בקרב חולים שטופלו ב-Rivaroxaban אך נותר יציב לאורך קבוצות הגיל באלו שטופלו ב- Abelacimab.
הירידה האבסולוטית בסיכון עם Abelacimab לעומת Rivaroxaban הייתה גדולה יותר בחולים בגילאי 75 שנים ומעלה (7.1 ו-6.2 אירועים ל-100 שנות-מטופל עם 90 מ”ג ו-150 מ”ג, בהתאמה) לעומת חולים צעירים יותר (4.7 ו-4.2 אירועים ל-100 שנות-מטופל, בהתאמה).
השימוש ב- Abelacimab הפחית את היארעות אירועי דמם מג’ורי ודימומים מג’וריים ממערכת העיכול בשתי קבוצות הגיל, כאשר הסיכון לדימום מג’ורי ממערכת העיכול כמעט נעלם באלו בגילאי 75 שנים ומעלה. עוד דווח על ירידה בסך התוצאות הקליניות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בעיכוב מסלול פקטור XI כהתערבות מתאימה במיוחד לקשישים, שכן בחולים אלו תתכן ירידה אבסולוטית גדולה יותר בדימום לעומת חולים צעירים יותר.
JAMA Cardiol, Feb 4, 2026