במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open דווח כי חיסון במינון-גבוה כנגד שפעת אינו מפחית יותר מחיסון סטנדרטי כנגד שפעת את שיעורי התמותה מכל-סיבה או אשפוזים על-רקע מחלת לב או ריאה בחולים בסיכון גבוה למחלות לב. עם זאת, מומחים לשפעת טוענים כי המחקר היה שגוי ומקווים כי רופאים ימשיכו להמליץ על חיסונים במינון גבוה לקשישים בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת.
ד"ר מייקל ג'קסון,חוקר ב-Kaiser Permanente בוושינגטון טען כי ממצאי המחקר לא הובילו לשינוי הנוהג המקובל כיום של מתן חיסונים במינון גבוה לקשישים. לדבריו, ההמלצה היום הינה למתן חיסונים במינון גבוה לקשישים, ללא קשר לתוצאות המחקר.
ד"ר אדוארד בלונגיה, אפידמיולוג מוויסקונסין הודה כי מבנה המחקר והשלכותיו הטרידו את מנוחתו. להערכתו, המחקר לא היה צפוי להצליח מלכתחילה בשל השימוש בתוצאי סיום קליניים לא-ספציפיים של תמותה מכל-סיבה ואשפוזים על-רקע מחלת לב או ריאות, ללא דרישה להוכחה מעבדתית של זיהום בנגיף השפעת. לדבריו, העדר התועלת במחקר הנוכחי נובע מאופן ההגדרה של יעילות החיסון, לא בשל העדר יעילות במניעת שפעת וסיבוכיה.
בהשוואה למינון הסטנדרטי של חיסון שפעת ארבע-ערכי, מתן החיסון התלת-ערכי במינון גבוה לווה בסיכון מופחת לזיהום שפעת, בפרט באלו עם מחלת לב, בהם תתכן תגובה חיסונית חלשה יותר לחיסון והם עלולים להיות פגיעים לסיבוכים חמורים של הזיהום.
מחקר INVESTED נועד לקבוע אם מתן חיסון במינון גבוה יפחית את הסיכון לתמותה מכל-סיבה ואשפוזים עקב מחלת לב או ריאות בחולים בסיכון גבוה. המחקר כלל 5,226 משתתפים שאושפזו לאחרונה בשל אירוע קרדיווסקולארי, עם לפחות גורם סיכון אחד נוסף. בקרב 884 משתתפים שקיבלו את החיסון במינון גבוה תועדו 883 אשפוזים מסיבות לבביות או ריאתיות ו-92 מקרי תמותה מכל-סיבה. בקרב 837 המשתתפים שקיבלו את החיסון במינון סטנדרטי תועדו 846 אשפוזים על-רקע מחלת לב או ריאות ו-78 מקרי תמותה מכל-סיבה.
לדברי ד"ר בלונגיה, מספר מרכיבים במבנה המחקר פגעו באיכותו, החל מבחינת תוצאים דוגמת תמותה מכל-סיבה ואשפוזים עקב מחלת לב או ריאות, להם קשר מוגבל מאוד עם זיהום שפעת. ההשפעה של חיסון כנגד שפעת על תמותה מכל-סיבה היא מאוד מוגבלת, מאחר וגם במהלך עונת השפעת, מרבית מקרי התמותה ואשפוזים עקב מחלות לב וריאה אינם נובעים משפעת.
מרבית האירועים הלבביים וריאתיים במחקר ככל הנראה לא היו קשורים לזיהום בשפעת ולכן לא מפתיע לגלות כי לא היו הבדלים בתוצאות בעקבות מתן החיסון במינון גבוה או במינון סטנדרטי.
החוקרים עקבו אחר המשתתפים ממועד החיסון עד לסוף חודש יולי, כאשר אין כמעט שפעת בסביבה. כמו כן, המחקר נועד לבחון את היעילות היחסית של חיסון שפעת במינון גבוה לעומת מינו סטנדרטי, אך זהו מדד בעייתי מאחד ומושפע מהיעילות של החיסון במינון סטנדרטי, כאשר זו עשויה להיות שונה מאוד משנה לשנה.
ד"ר ג'קסון טען כי גם מבחינתו מבנה המחקר עורר חששות רבות, בעיקר המטרה שהוגדרה לזיהוי יעילות יחסית של 18% מאחר ומובן כי יהיה קשה מאוד לזהות השפעה קטנה מאוד כאשר המחקר אינו גדול דיו.
ד"ר בלונגיה הבהיר כי הוא ממשיך לתמוך במתן חיסונים במינון גבוה לכלל המבוגרים בגילאי 65 שנים ומעלה מאחר ולדבריו יש בסיס עדויות רחב התומך בהגנה טובה יותר של חיסון במינון גבוה, בהשוואה לחיסון במינון סטנדרטי. ד"ר ג'קסון תמך בהמלצה זו והסביר כי ישנם מספר מקורות אחרים התומכים בהגנה טובה יותר של החיסון במינון גבוה, בהשוואה לחיסון במינון סטנדרטי.
JAMA Network Open 2020