במאמר שפורסם בכתב העת Age & Ageing מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ממושך באופיואידים בקשישים עשוי להשפיע על התפקוד הקוגניטיבי ועל-כן יש להעדיף אפשרויות טיפול אחרות להקלה על כאב בחולים אלו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כאב כרוני עלול לפגוע בבריאות הגופנית והנפשית של החולים. בעוד שהיקף השימוש באופיואידים להקלה על כאב מצוי במגמת עליה בשנים האחרונות, שיכוך כאבים עדיין מהווה אתגר מורכב בקשישים לאור תופעות הלוואי האפשריות של תרופות אלו.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין טיפול באופיואידים והשינויים בתפקוד קוגניטיבי בקשישים. לצורך כך השלימו החוקרים מחקר פרוספקטיבי שכלל 2,222 משתתפים בגילאי 65-69 שנים ממחקר Personality and Total Health Through Life Study in Australia.
החוקרים אספו נתונים אודות ניפוקי תרופות, השלימו הערכות קוגניטיביות על-סמך סדרת בדיקות נוירו-פסיכולוגיות וכימתו את החשיפה לאופיואידים כ-MED (Morphine Equivalent Dose). הקשר בין שינוי בתפקוד קוגניטיבי בין גל שני וגל שלישי.
חשיפה מצטברת לאופיואידים של למעלה מסך MED של 2,940 נקשרה בקשר מובהק סטטיסטית עם תפקוד פחות טוב במבחן מיני-מנטל. בהשוואה לאלו שלא נטלו אופיואידים, בקרב אלו שנחשפו לאופיואידים עם חשיפה מצטברת בהיקף כה גדול תועדו ציונים נמוכים יותר במבחן מיני-מנטל (p<0.01). התוצאות בהערכות קוגניטיביות אחרות לא הדגימו קשר עם שימוש באופיואידים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור ההשפעה האפשרית של אופיואידים על התפקוד הקוגניטיבי בקשישים, יש להעדיף אפשרויות אחרות להקלה על כאב בחולים אלו.