היסטוריה של נפילות עשויה לנבא סיכון לנפילות והינה מרכיב חשוב שיש לקחת בחשבון בהמלצה על משטר האימון הגופני לקשישים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס ה-American College of Sports Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההמלצה כיום לקשישים כוללת אימון אירובי חמישה ימים בשבוע ותוספת יומיים של אימוני גמישות ותנגודת. עם זאת, חלק מהרופאים סבורים כי המלצה זו צריכה לקחת בחשבון היסטוריה של נפילות קודמות.
במסגרת המחקר בחנו החוקרים את ההשפעה של נפילות קודמות על הסיכוי לנפילות בעתיד. המחקר כלל 615 משתתפים בגיל ממוצע של 80 שנים (72% נשים) אשר אושפזו למרכז טראומה בשל חבלה עקב נפילה לאורך תקופה של שנה אחת.
החוקרים בחנו את הרשומות הרפואיות של המשתתפים במטרה לקבוע היסטוריה של אשפוזים עקב חבלות משנית לפציעה במהלך חמש השנים האחרונות. לאחר מכן, הם עקבו אחר החולים למשך שמונה חודשים ועקבו אחר נפילות נוספות.
מהנתונים עלה כי היסטוריה של נפילות קודמות לוותה בעליה בסיכון לנפילות בעתיד. קשר זה נותר על כנו גם לאחר תקנון לגורמים דוגמת ירידה קוגניטיבית ובעיות שיווי משקל עקב טיפול בתרופות מסוימות.
בממוצע, המשתתפים במחקר חוו 1.9 חבלות עקב נפילה קודמת ובמהלך 8 חודשי המעקב תועדו 0.5 נפילות, בממוצע. החוקרים מדווחים כי כל עליה במספר הנפילות בעבר לוותה בעליה של פי 3.9 בסיכון לנפילה בעתיד (יחס סיכויים של 3.9, רווח בר-סמך 95% של 3.131-4.961, p<0.001).
מניתוח נוסף של הנתונים עלה כי כל נפילה קודמת לוותה בעליה של כ-95% בסיכון לנפילות בעתיד.
ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של אנמנזה אודות היסטוריה של נפילות לפני המלצה על משטר אימון גופני לאוכלוסיה זו. מתן המלצה לקשישים להתחיל להתאמן אינה מסייעת ואינה מועילה לאלו עם היסטוריה של נפילות. המסר לרופאים, למאמנים אישיים, למדריכי כושר ולמומחים לכושר הוא להציג לכל לקוח בגיל העמידה או בגיל מבוגר שאלות אודות נטייה לנפילות.
מתוך כנס ה-ACSM