בחולים עם אבחנה של גלאוקומה תתכן תועלת לניטור מוגבר אחר תסמיני דמנציה, בפרט באלו שאובחנו עם המחלה העינית בגיל 80 או מאוחר יותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Ophthalmology.
החוקרים כותבים כי זהו המחקר הגדול ביותר להערכת הסיכון לדמנציה בחולי גלאוקומה. גודל המדגם הגדול מספק עוצמה סטטיסטית גבוהה להערכת תתי-סוגים של גלאוקומה וסוגי דמנציה מג’וריים, תוך תקנון לערפלנים אפשריים רבים.
המחקר המותאם כלל 324,730 מטופלים עם אבחנה של גלאוקומה בין 1995 ו-2017 בשבדיה ו-3,247,300 ביקורות מהאוכלוסייה הכללית. החוקרים בחנו את הסיכון להתפתחות מחלת אלצהיימר, דמנציה וסקולארית ודמנציה מכל-סיבה, תוך תקנון למאפיינים סוציו-דמוגרפיים ומחלות רקע.
בקרב חולים עם גלאוקומה תועד סיכון גבוה ב-35% למחלת אלצהיימר, עליה של 65% בסיכון לדמנציה וסקולארית ועליה של כ-55% בסיכון לדמנציה מכל-סיבה, ללא תלות במין החולה.
מהנתונים עולה כי הן גלאוקומה פתוחת-זווית ראשונית והן גלאוקומה עם לחץ תקין נקשרו עם סיכון מוגבר לדמנציה וסקולארית ומחלת אלצהיימר, בעוד שגלאוקומה פתוחת זווית ראשונית נקשרה עם סיכון מוגבר לדמנציה וסקולארית אך לא למחלת אלצהיימר. החוקרים מדווחים כי הסיכונים הללו היו גבוהים יותר בקרב חולים עם אבחנה של גלאוקומה בגיל מבוגר יותר, כאשר הסיכון הגדול ביותר תועד באלו שאובחנו בגילאי 80 שנים ומעלה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי גלאוקומה מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה, בעיקר במקרים בהם האבחנה של המחלה העינית נקבעה בעשור התשיעי לחיים. הממצאים היו דומים בגברים ובנשים. לאור ממצאי המחקר, הם ממליצים לשקול ניטור מוגבר אחר תסמיני דמנציה בקרב חולי גלאוקומה במטרה לאבחן ולטפל מוקדם במקרים המתאימים.
Ophthalmology, June 2024