במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים קשישים ו/או שבריריים עם ממאירות מתקדמת על-פי הערכה גריאטרית תתכן תועלת לטיפול כימותרפי בעצימות מופחתת.
מחקר GO2 הינו מחקר אקראי שנועד לבחון את המינון האופטימאלי של טיפול כימותרפי בחולים קשישים ו/או שבריריים עם ממאירות מתקדמת באזור הקיבה והוושט ולבחון את חשיבות הערכה גריאטרית ככלי לקבלת החלטות אודות הטיפול.
המחקר הרב-מרכזי, העדר-נחיתות, בתווית-פתוחה, כלל חולים ממרפאות אונקולוגיות בבריטניה עם הערכה גריאטרית בהנחיית אחות. החוקרים כללו חולים בהם נקבע כי אין אפשרות למתן טיפול כימותרפי משולב במינון-מלא לאור גיל מתקדם ו/או שבריריות.
החוקרים השלימו שתי הקצאות אקראיות: ב-CHEMO-INTENSITY נערכה השוואה בין Oxaliplatin/Capecitabine במינון מלא, במינון ביניים (הפחתת המינון המלא ב-20%) או במינון נמוך (הפחתת המינון המלא ב-40%). לחילופין, במידה והחולה והרופא הסכימו כי ההתוויה לטיפול כימותרפי לא הייתה ודאית, ניתן היה לכלול את החולה במחקר CHEMO-BSC, להשוואת טיפול כימותרפי במינון נמוך אל מול טיפול תומך.
החוקרים בחנו את ההישרדות ללא-התקדמות עם הטיפולים השונים וכן השוו את חווית המטופל באמצעות מדד OTU (Overall Treatment Utility), המשלב את היעילות, רעילות, איכות החיים ונקודת מבטו של החולה את הטיפול.
מחקר CHEMO-INTENSITY כלל 514 משתתפים (75% גברים), מהם 299 היו שבריריים מאוד, בגיל חציוני של 76 שנים.
החוקרים מדווחים כי הממצאים העידו על העדר נחיתות מבחינת הישרדות ללא-התקדמות עם מינון ביניים לעומת מינון מלא של טיפול כימותרפי ועם טיפול כימותרפי במינון נמוך לעומת טיפול במינון מלא. טיפול כימותרפי במינון נמוך לווה ברעילות פחותה ומדד OTU גבוה יותר, בהשוואה לטיפול כימותרפי במינון מלא או במינון ביניים.
מהנתונים עולה כי לא זוהו תתי-קבוצות בהן הייתה תועלת למינונים גבוהים יותר: טיפול כימותרפי במינון נמוך הוביל למדדי OTU גבוהים יותר גם בחולים צעירים יותר או באלו שהיו פחות שבריריים.
מחקר CHEMO-BSC כלל 45 חולים והחוקרים מדווחים כי ההישרדות הכוללת לא הייתה ארוכה יותר משמעותית עם טיפול כימותרפי: 6.0 לעומת 3.1 חודשים (יחס סיכון של 0.59, p=0.34).
מניתוח רב-משתני שכלל 522 חולים עם מידע אודות כל המשתנים, שבריריות, איכות חיים ויחס נויטרופילים ללימפוציטים נקשרו בקשר בלתי-תלוי עם OTU וניתן לשלבם במודל להערכת הסיכוי לתוצאים שונים.
מהמחקר הנוכחי עולה כי טיפול כימותרפי בעצימות מופחתת הוביל לחוויית טיפול טובה יותר עבור המטופל, ללא פגיעה משמעותית בשיעורי בקרת ממאירות ולכן יש לשקול גישה זו בחולים מבוגרים ו/או שבריריים. הערכה גריאטרית בתחילת הדרך עשויה לסייע בהחלטה על גישת הטיפול, אך לא זיהתה קבוצת חולים בהם תועד תועלת לטיפול במינון גבוה יותר.