ערכי המוגלובין מסוכרר גבוהים או לא-יציבים ונוכחות סיבוכי סוכרת בחולים עם סוכרת מסוג 2 מלווה בסיכון מוגבר לדמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Diabetes Care.
החוקרים ביקשו להשלים מחקר עוקבה בקנדה מידה גדול במטרה לקבוע את הקשר בין רמות המוגלובין מסוכרר לאורך זמן וסיבוכי סוכרת עם הסיכון להיארעות דמנציה בחולים עם סוכרת מסוג 2.
החוקרים השתמשו בנתונים אודות חולים עם סוכרת, בגילאי 50 שנים ומעלה, אשר נכללו במאגר UK Clinical Practice Research Datalink בין השנים 1987 עד 2018. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון לדמנציה.
בקרב 457,902 חולים עם סוכרת תועדו 28,627 מקרי דמנציה (6.3%) לאורך חציון מעקב של שש שנים. בחולים עם אירועי היפוגליקמיה מתועדים או סיבוכי סוכרת תועד סיכון מוגבר להיארעות דמנציה, בהשוואה לאלו ללא סיבוכים אלו (יחס סיכון של 1.30, רווח בר-סמך 95% של 1.22-1.39 ויחס סיכון של 1.10, רווח בר-סמך 95% של 1.06-1.14, בהתאמה).
הממצאים הצביעו על קשר בין רמת המוגלובין מסוכרר ובין סיכון מוגבר לדמנציה (יחס סיכון של 1.08, רווח בר-סמך 95% של 1.07-1.09 לכל עליה של 1% בריכוז המוגלובין מסוכרר) בקרב 372,287 חולים עם סוכרת ונתונים זמינים אודות ריכוז המוגלובין מסוכרר לאחר האבחנה.
בדומה, מקדם השתנות המוגלובין מסוכרר גבוה יותר במהלך שלוש השנים הראשונות למעקב לווה בסיכון גבוה יותר להתפתחות דמנציה (יחס סיכון של 1.03, רווח בר-סמך 95% של 1.01-1.04 לכל עליה של סטיית תקן אחת).
החוקרים כותבים כי לאיזון טוב של רמות הסוכר בדם תפקיד בשמירה על התפקוד הקוגניטיבי של קשישים עם סוכרת.