מאת: ד"ר דוד אוריון
רקע
התרופה דונאנמב (Donanemab) היא נוגדן חד־שבטי המכוון כנגד משקעי עמילואיד־בטא במוח, וזאת כדי להאט את ההידרדרות הקוגניטיבית בשלבים המוקדמים של מחלת אלצהיימר.
מחקר TRAILBLAZER-ALZ 2 המקורי הראה כי דונאנמב מפחיתה משמעותית את רמות העמילואיד ומשהה את ההחמרה הקוגניטיבית בהשוואה לפלצבו.
המאמר הנוכחי הוא ניתוח משני (Secondary Analysis) הבוחן את השפעות הטיפול לאחר הפסקתו, כלומר מה קורה לקצב ההחמרה הקוגניטיבית ולמדדים ביולוגיים לאחר סיום הטיפול הפעיל.
שיטה
במחקר נותחו נתוני משתתפים שקיבלו דונאנמב במשך כשנה וחצי (76 שבועות) במסגרת הניסוי הראשי, והפסיקו את הטיפול לאחר שהושגה הסרה מספקת של עמילואיד במוח לפי PET.
נבדקו השינויים הקוגניטיביים והנוירוביולוגיים בתקופת המעקב שלאחר סיום התרופה, בהשוואה לנבדקים שקיבלו פלצבו או שהמשיכו בטיפול פעיל.
הערכת התפקוד נעשתה באמצעות סולמות קוגניטיביים מקובלים (כגון iADRS ו־CDR-SB), וכן בהדמיית PET למדידת עומס עמילואיד וטאו.
ממצאים
- לאחר הפסקת הטיפול, רמות העמילואיד נותרו נמוכות למשך כשנה לפחות, ולא נצפתה חזרה מהירה של שקיעת עמילואיד
- קצב ההידרדרות הקוגניטיבית נותר איטי בהשוואה לקבוצת הפלצבו, גם לאחר הפסקת התרופה, דבר המצביע על אפקט מתמשך של הטיפול
- בקרב נבדקים עם הסרה כמעט מלאה של עמילואיד, ההתקדמות הקוגניטיבית הייתה מינימלית יחסית
- לעומת זאת, אצל נבדקים שבהם ההסרה הייתה חלקית בלבד, נצפתה חזרה הדרגתית של נזק קוגניטיבי ושל משקעי עמילואיד לאורך זמן
מסקנות
- השפעת דונאנמב נמשכת גם לאחר סיום הטיפול, לפחות בטווח של שנה, כל עוד ההסרה של העמילואיד הייתה שלמה
- הדבר מצביע על אפשרות לפרוטוקולים טיפוליים קצרים וממוקדים שבהם ניתן להשיג תועלת ממושכת בלי צורך במתן מתמשך של התרופה
- עם זאת, ייתכן כי חלק מהמטופלים יזדקקו לטיפול חוזר עם הזמן, במיוחד אם מתגלים מחדש סימנים להצטברות עמילואיד
מגבלות
המעקב היה מוגבל בזמן (כשנה עד שנה וחצי לאחר הפסקת התרופה), ולכן לא ניתן לדעת אם האפקט נמשך מעבר לכך.
הניתוח הוא משני ולא תוכנן מראש, ולכן יש לפרש את הממצאים בזהירות.
נדרשים מחקרי המשך כדי להעריך את תדירות הצורך בטיפולים חוזרים ואת ההשפעה ארוכת הטווח על תפקוד יומיומי ועל איכות חיים.
סיכום כללי
המאמר מציע שדונאנמב עשויה להביא תועלת מתמשכת גם לאחר סיום הטיפול, בזכות הסרה יעילה של עמילואיד מהמוח. ממצא זה מחזק את הרעיון שטיפול ממוקד בשלבים מוקדמים של אלצהיימר עשוי לשנות את מהלך המחלה ולא רק להאט אותה זמנית.
ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולריות, המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר