מאת: פרופ' עמית עקירוב
בחולים עם שבר הומרוס פרוקסימאלי תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר משמעותית בהשוואה לביקורות תואמות מהאוכלוסייה הכללית לאורך שנתיים, כאשר הסיכון הגבוה ביותר תועד במהלך 30 הימים הראשונים לאחר השבר והשיעורים היו גבוהים יותר בגברים לעומת נשים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Osteoporosis International.
המחקר מבוסס-אוכלוסייה בחן את הסיכון לתמותה מכל-סיבה במבוגרים עם שבר הומרוס פרוקסימאלי בדנמרק. החוקרים התבססו על נתונים ממאגר Danish National Patient Register ומערכת Danish Civil Registration System בין 1998 עד 2018 וכללו 93,952 חולים עם שבר הומרוס פרוקסימאלי (גיל ממוצע של 67 שנים, 69% נשים) ו-469,760 ביקורות תואמות בגיל ומין מהאוכלוסייה הכללית.
התוצאים שנבחנו כללו את שיעורי התמותה מכל-סיבה לאחר 30 ימים ו-90 ימים ולאחר שנה ושנתיים ממועד השבר.
מהנתונים עולה כי שיעורי התמותה היו גבוהים יותר משמעותית בחולים עם שבר הומרוס פרוקסימאלי (1.8-6.1%) לעומת ביקורות תואמות (0.3-3.9%) בכל נקודות הזמן, עם שיעורים גבוהים יותר באופן עקבי בגברים לעומת נשים.
בקרב חולים בגילאי 90 שנים ומעלה, שיעורי התמותה הגבוהים ביותר תועדו 366-730 ימים לאחר השבר, עם שיעורי תמותה של 395.08 ל-1,000 גברים ושל 275.18 ל-1,000 נשים.
בקבוצת הגיל 60-69 שנים, יחסי שיעורי התמותה היו גבוהים במיוחד בתוך 30 ימים מהשבר, כאשר בגברים תועד יחס שיעורי תמותה של 16.32 (רווח בר-סמך 95% של 14.47-18.40) ובנשים תועד יחס שיעורי תמותה של 7.82 (רווח בר-סמך 95% של 7.15-8.54).
בין ימים 31 ו-90, יחס שיעורי התמותה ירד ל-6.75 (רווח בר-סמך 95% של 6.07-7.52) בגברים ועל 3.87 (רווח בר-סמך 95% של 3.58-4.19) בנשים בקבוצת הגיל 60-69 שנים; השיעורים ירדו עוד בין 90- ו-365 ימים לפני התייצבות.
יחס שיעורי התמותה הגבוה שתועד בשלב מוקדם לאחר השבר מעלה את השאלה אם בתתי-קבוצות מסוימות, בפרט גברים עם שבר הומרוס פרוקסימאלי, תתכן תועלת למעקב מובנה יותר או הערכה גריאטרית מוקדמת, העשויים לתרום לתמותה המוגברת.
Osteoporosis International, Aug 22, 2025

