דיכאון, חרדה והפרעת דחק בתר-חבלתית מלוות כולן בסיכון מוגבר להופעה מוקדמת יותר של מחלת אלצהיימר, בהשוואה למועד הופעת המחלה באלו ללא הפרעות פסיכיאטריות אלו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Alzheimer’s & Dementia.

החוקרים בחנו את הנתונים ממדגם חולים עם מחלת אלצהיימר מאוניברסיטת קליפורניה (1,500 חולים, מחציתם עם הופעה מוקדמת של מחלת אלצהיימר) במטרה לקבוע את שיעורי הימצאות הפרעות פסיכיאטריות.  הם השוו את הממצאים עם נתונים אודות למעלה מ-8,000 משתתפים עם מחלת אלצהיימר ממרכז National Alzheimer’s Coordinating Center.

הפרעות פסיכיאטריות כללו דיכאון, חרדה, הפרעת דחק בתר-חבלתית, הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה וזוהו באופן רטרוספקטיבי על-בסיס רשומות מטופלים וסיכומי ביקורים ראשונים.

מהנתונים עולה כי ב-43% מהמשתתפים תועדה היסטוריה של דיכאון, ב-32% תועדה חרדה, 1% עם הפרעה דו-קוטבית, 1% עם אבחנה של הפרעת דחק בתר חבלתית ו-0.4% עם סכיזופרניה.

בקרב משתתפים עם הופעה מוקדמת של מחלת אלצהיימר תועדו שיעורים גבוהים יותר משמעותית של דיכאון (p<0.001) וחרדה (p<0.001) בהשוואה לאלו עם הופעה מאוחרת של מחלת אלצהיימר.

בחולים עם דיכאון, חרדה, או הפרעת דחק בתר-חבלתית תסמיני מחלת אלצהיימר הופיעו 2.2, 3.0 ו-6.8 שנים מוקדם יותר, בהתאמה, בהשוואה לאלו ללא הפרעות אלו. במדגם NACC, חולים עם תסמינים פעילים של דיכאון או חרדה היו צעירים יותר ב-2.1 שנים בעת הופעת תסמיני מחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא התסמינים (p<0.001).

בקרב חולים עם הפרעות פסיכיאטריות, נוכחות אבחנה פסיכיאטרית אחת לוותה בירידה של 1.5 שנים בגיל הופעת מחלת אלצהיימר, בנוכחות שתי אבחנות פסיכיאטריות תועדה ירידה של 3.3 שנים בגיל הופעת מחלת אלצהיימר ובנוכחות שלוש מחלות פסיכיאטריות ומעלה גיל הופעת המחלה היה צעיר ב-7.7 שנים, בהשוואה לאלו ללא הפרעות פסיכיאטריות (p<0.001 בכל המקרים). בדומה, בקרב אלו ממדגם NACC, במשתתפים עם אבחנה של הפרעה אחת מחלת אלצהיימר אובחנה 1.5 שנים מוקדם יותר ובאלו עם שתי אבחנות פסיכיאטריות המחלה הופיעה 3.2 שנים מוקדם יותר (p<0.001).

ממצאי המחקר מציעים כי הפרעות פסיכיאטריות תורמות להתפתחות מחלת אלצהיימר ומדגישים את חשיבות איסוף נתונים מפורט אודות תסמינים פסיכיאטריים בחולים עם מחלות נוירו-דגנרטיביות.

Alzheimer’s & Dementia, Oct 23, 2025

לידיעה במדסקייפ