מאת: פרופ' עמית עקירוב
טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית לפני טיפול אנדווסקולארי מלווה בעליה מתונה בסיכון לדימום תוך-גולגולתי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי משנית לחסימת כלי דם גדול במערכת הקדמית, בהשוואה לטיפול אנדווסקולארי בלבד, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. למרות שדימום תוך-גולגולתי תסמיני או א-תסמיני לוו בסיכון מוגבר לתוצאות תפקודיות גרועות יותר, התועלת של טיפול תרומבוליזה תוך-ורידי לבדה עשויה לאזן את הסיכון הנ”ל.
מטה האנליזה כללה נתונים אודות למעלה מ-2,000 משתתפים עם אירוע מוחי משנית לחסימת כלי דם במחזור הקדמי (גיל חציוני של 71 שנים, 56% גברים) משישה מחקרים אקראיים. הסקירה השוותה את ההשפעות של טיפול אנדווסקולארי עם טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית (בעיקר Alteplase, 1160 חולים) או טיפול אנדווסקולארי בלבד (1,153 חולים) להערכת הסיכון לדימום תוך-גולגולתי.
החוקרים בחנו תתי-סוגים של דימום תוך-גולגולתי באמצעות סיווג Heidelberg Bleeding Classification בבדיקות MRI או CT עוקבות בתוך 18-72 שעות מהאירוע המוחי.
הניתוח העיקרי התמקד בתיאור פרופיל תתי הסוגים של דימום תוך-גולגולתי, דפוסי דימום ודימום תוך-גולגולתי תסמיני, כאשר הניתוח כלל תקנון למספר מאפיינים בסיסיים. ניתוחים משניים כללו הערכות של השפעות תתי-סוגים של דימום תוך-גולגולתי על התוצאות התפקודיות בעזרת מדד Modified Rankin Scale לאחר 90 ימים מהאירוע המוחי.
מהנתונים עולה כי 34% מהמשתתפים אובחנו עם דימום תוך-גולגולתי. בזרוע הטיפול המשולב תועד סיכון מוגבר משמעותית לדימום תוך-גולגולתי מכל-סוג, בהשוואה לזרוע הטיפול האנדווסקולארי בלבד (36% לעומת 32%, יחס סיכויים מתוקן של 1.20, P=0.03).
טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית עם טיפול אנדווסקולארי לוו גם בשיעור גבוה יותר של המטומה של הפרנכימה לעומת טיפול אנדווסקולארי בלבד (7% לעומת 5%, יחס סיכויים מתוקן של 1.5, p=0.04).
בחולים עם דימום תוך-גולגולתי א-תסמיני (יחס סיכויים משותף של 0.6, p<0.001) או דימום תוך-גולגולתי תסמיני (יחס סיכויים משותף של 0.1, P<0.001) תועדו תוצאות תפקודיות גרועות יותר, בהשוואה לאלו ללא דימום תוך-גולגולתי.
הקשר בין טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית ובין הסיכון המוגבר לדימום תוך-גולגולתי היה גדול יותר משמעותית בחולים עם רמות סוכר גבוהות יותר (140 מ”ג/ד”ל ומעלה, p=0.007) ולחץ דם סיסטולי (140 מ”מ כספית ומעלה, p=0.02).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית לפני טיפול אנדווסקולארי עשוי להביא לעליה בשיעורי דימום תוך-גולגולתי, כמו גם עליה בדרגת החומרה של דימומים אלו. עם זאת, הם מציינים כי העלייה המתוארת בדימומים, למרות שהינה מובהקת סטטיסטית, היא יחסית מתונה במונחים אבסולוטיים.
JAMA Neurol, Sep 2025