מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology עולה כי בזיהום בשפעת מלווה בעליה בסיכון לאבחנה של מחלת פרקינסון למעלה מעשר שנים מאוחר יותר, ממצאים המחזירים לשולחן את המחלוקת ארוכת השנים אודות השאלה אם זיהום מעלה את הסיכון להפרעות תנועה בטווח הארוך.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים קשרו בין זיהום שפעת ובין הסיכון להתפתחות מחלת פרקינסון, אך הקשר הנ"ל שנוי במחלוקת. מטרתם כעת הייתה לבחון אם זיהום קודם בשפעת וזיהומים אחרים מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון למעלה מעשר שנים לאחר הזיהום.
החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שהתבסס על נתונים ממאגר Danish National Patient Registry לשנים 1977 עד 2016. מבין 61,626 משתתפים (38.7% נשים), 53,202 (86.3%) היו לאחר גיל 60 שנים. החוקרים זיהו 10,271 חולים עם מחלת פרקינסון ו-51,355 ביקורות.
אבחנה של זיהום בשפעת בכל נקודת זמן במהלך שנה קלנדרית לוותה בעליה של 73% (יחס סיכויים של 1.73, רווח בר-סמך 95% של 1.11-2.71) בסיכון למחלת פרקינסון לאחר למעלה מעשר שנים. כאשר החשיפה לשפעת הוגבלה לחודשים בהם פעילות השפעת הייתה בשיאה, החוקרים זיהו יחס סיכויים עם רווח בר-סמך רחב יותר (יחס סיכויים של 1.52, רווח בר-סמך 95% של 0.80-2.89).
לא הייתה עדות לקשר בין זיהום מכל סוג ובין הופעת מחלת פרקינסון לאחר למעלה מעשור.
מספר זיהומים ספציפיים לוו בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בתוך חמש שנים מהזיהום, אך התוצאות לא היו משמעותיות סטטיסטית לאחר למעלה מעשר שנים ממועד הזיהום.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין זיהום בשפעת ובין עליה בשיעורי אבחנת מחלת פרקינסון לאחר למעלה מעשר שנים מהזיהום. ממצאים אלו מרמזים לקשר בין שפעת ומחלת פרקינסון, אך אינם מעידים על סיבתיות.
JAMA Neurology 2021