מנתונים שפורסמו בכתב העת Heart עולה כי בקשישים בגילאי 75 שנים ומעלה שהחלו טיפול נוגד-קרישה פומי לפרפור פרוזדורים, טיפול במינון סטנדרטי או מופחת בנוגדי-קרישה פומיים שאינם פועלים כאנטגוניסטים לוויטמין K (Non-vitamin K antagonists Oral Anticoagulants) לווה בסיכון דומה לאירוע מוחי/תסחיף סיסטמי כמו קומדין, לצד סיכון מופחת לדימומים.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הסיכון לאירוע מוחי או תסחיף סיסטמי והסיכון לדימום מג'ורי על-רקע טיפול בנוגדי-קרישה פומיים בקשישים עם פרפור פרוזדורים בתנאי עולם-אמיתי. החוקרים זיהו את כל החולים שלא קיבלו טיפול נוגד-קרישה קודם והחלו טיפול בקומדין, Dabigatran (פרדקסה), Rivaroxaban (קסרלטו) ו-Apixaban (אליקוויס) כנגד פרפור פרוזדורים בין ינואר 2013 ועד דצמבר 2017.
החוקרים בחנו את הסיכון לאירועי מוחי או תסחיף סיסטמי ואת הסיכון לדימום מג'ורי בין טיפול ב-NOAC אל מול קומדין.
מדגם המחקר כלל 30,401 חולים בגילאי 75 שנים ומעלה (גיל חציוני של 82 שנים, 53% נשים), מהם 3,857 חולים שהחלו טיפול בפרדקסה, 6,108 חולים שהחלו טיפול בקסרלטו, 13,786 שטופלו באליקוויס ו-6,650 שהחלו טיפול בקומדין. החוקרים מדווחים כי מבין המטופלים ב-NOAC, 11,559 חולים (49%) החלו טיפול במינון מופחת.
לא תועד הבדל מובהק סטטיסטית בסיכון לאירוע מוחי עם טיפול ב-NOAC במינון סטנדרטי אל מול טיפול בקומדין. באשר לסיכון לדימום מג'ורי, יחס הסיכון בהשוואה לקומדין עמד על 0.75 (רווח בר-סמך 95% של 0.52-1.08) עם פרדקסה, 0.96 (רווח בר-סמך 95% של 0.78-1.16) עם קסרלטו ו-0.74 (רווח בר-סמך 95% של 0.60-0.91) עם אליקוויס.
מהשוואת מינון מופחת של NOAC עם קומדין עלו תוצאות דומות.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי NOAC מהווים את אפשרות הטיפול הבטוחה בקשישים.