מקומה של בדיקת ממוגרפיה בנשים בגיל 75 שנים ומעלה (J Natl Cancer Inst)
מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת Journal of the National Cancer Institute, עולה כי לבדיקות ממוגרפיה במסגרת בדיקות סקר אין תועלת בנשים בגילאי 75 שנים ומעלה עם בעיות רפואיות כרוניות, הצפויות ללכת לעולמן מסיבה שאינה קשורה לסרטן שד.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 222,088 נשים עם לפחות בדיקת ממוגרפיה אחת כבדיקת סקר בין השנים 1999-2010, כאשר הן היו לפחות בגיל 66 שנים. הם עקב אחר הנשים לאורך לפחות תשע שנים.
במהלך תקופת המחקר, 7,583 נשים (כ-3%) אובחנו עם סרטן שד פולשני ו-1,742 נשים (פחות מ-1%) אובחנו עם ממאירות טרום-פולשנית (Ductal Carcinoma In Situ, או DCIS). בעוד ש-471 נשים הלכו לעולמן עקב סרטן שד במהלך תקופת המחקר, 42,229 נשים הלכו לעולמן מסיבות אחרות. המשמעות היא כי הסיכוי לתמותה מסיבות שאינן קשורות לסרטן שד היה גבוה פי 90.
בנוכחות מספר גדול יותר של מחלות כרוניות נרשמה עליה בסיכון לתמותה עקב סיבות שאינן קשורות לסרטן שד, אך משתנה זה לא השפיע על הסיכון לסרטן שד או תמותה עקב סרטן שד.
החוקרים כותבים כי בנשים בגילאי 75-84 שנים נרשם סיכוי גבוה פי 123 לתמותה עקב סיבות שאינן קשורות לסרטן שד; הערכה זו הייתה אף גבוהה יותר בקרב נשים בגילאי 85 שנים ומעלה.
הסיכון לתמותה עקב סרטן שד בתוך עשר שנים היה עדיין קטן ולא השתנה עם הגיל; הסיכון נותר די דומה בגילאי 66-94 שנים, וממאירות זו הייתה אחראית ל-0.2-0.3% מכלל מקרי התמותה במהלך המחקר.
מנגד, הסיכון לתמותה מסיבות אחרות עלה עם הגיל וכן עלה עם כל בעיה רפואית כרונית נוספת ממנה סבלה האישה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי מממצאים אלו עולה כי בנשים בגילאי 75 שנים ומעלה עם מחלות כרוניות לא צפויה תועלת להמשך בדיקות ממוגרפיה; עם זאת, ממצאים אלו מדגישים את הצורך בגישות סקר פרטניות יותר, במקום מתן המלצות גורפות.
J Natl Cancer Inst 2019
המלצות חדשות תומכות בבדיקות סקר שנתיות להערכת התפקוד הקוגניטיבי בקשישים (Neurology)
על-פי הנחיות חדשות מטעם ה-American Academy of Neurology (AAN), על נוירולוגים ורופאים אחרים המספקים טיפול נוירולוגי להשלים בדיקות סקר במטופלים בגילאי 65 שנים ומעלה לזיהוי ליקוי קוגניטיבי באמצעות מדדים חדשים לשיפור איכות ההערכה.
כחלק מסדרת המדדים החדשה לטיפול בליקוי קוגניטיבי קל, ה-AAN ממליץ לרופאים למדוד באיזו תדירות הם משלימים בדיקות סקר קוגניטיביות בכל שנה במבוגרים תחת טיפול נוירולוגי. מדד זה ואחרים הוצעו ע"י ה-American Academy of Neurology Institute וזו הפעם הראשונה בה ה-AAN ממליץ על הערכה שנתית של התפקוד הקוגניטיבי כמדד איכות.
העמדה על ה-AAN עשויה להיראות שונה מזו של ה-USPSTF בהמלצות שפורסמו בשבוע שעבר, אשר קבעו כי העדויות הקיימות אינן מספקות בכדי להעריך את המאזן בין התועלת והנזקים של בדיקות סקר להערכת ליקוי קוגניטיבי בקשישים, על-בסיס סקירה שיטתית של בדיקות סקר להערכת ליקוי קוגניטיבי.
בעוד שטיוטת ה-USPSTF התייחסה לבדיקות סקר שגרתיות במסגרת טיפול ראשוני, מדדי האיכות של ה-AAN תקפים לאלו אשר מקבלים טיפול נוירולוגי, אוכלוסיה שהינה מעט שונה. ה-AAN כבר הכיר בחשיבות הערכה קוגניטיבי תקופתית בחולים עם ההפרעות הנוירולוגיות החמורות ביותר.
מדד האיכות הנוכחי תקף לכלל החולים המקבלים טיפול נוירולוגי, כולל אלו עם הפרעות נפוצות מאוד, דוגמת כאבי ראש, בעיות שינה, סחרחורות, חולשה ונימול, אותם פוגשים רופאים ראשוניים ואחרים בשכיחות הגבוהה ביותר. ההמלצה תקפה לכלל החולים הפונים לנוירולוגים.
מעבר להערכות קוגניטיביות שנתיות, מדד האיכות כולל הערכה תפקודית וקוגניטיבית של חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל או ירידה בזיכרון; חשיפת אבחנת ליקוי קוגניטיבי קל וייעוץ אודות אפשרויות הטיפול; הערכה וטיפול בגורמים התורמים לליקוי קוגניטיבי קל, כולל ירידה בשמיעה או בראיה, מחלות, דיכאון, הפרעות שינה, או תופעות לוואי של טיפול תרופתי; הימנעות מתרופות אנטי-כולינרגיות בחולים עם ליקוי קוגניטיבי קל; והדרכת בני הזוג של החולים הסובלים מליקוי קוגניטיבי קל.
הרופאים יכולים להיעזר באחד מהכלים התקפים להערכת התפקוד הקוגניטיבי, כולל מדדי MoCA (Montreal Cognitive Assessment), MMSE (Mini-Mental State Examination), MIS (Memory Impairment Screen), SLUMS (St. Louis University Mental Status), CDR (Clinical Dementia Rating), Mini-Cog, SAGE (Self-Administered Gerocognitive Examination), או הערכה נוירו-פסיכולוגית.
Neurology 2019
|
התועלת של שירותי טל-רפואה בקשישים (J Am Geriatr Soc)
שירותי טל-רפואה הם ישימים ומקובלים בטיפול בקשישים, כך מדווחים חוקרים במאמר חדש שפורסם בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי האתגרים בגישה לשירותי טיפול רפואי, המשפיעים לרעה על חולים על המתגוררים בפריפריה, בולטים במיוחד בקשישים. כעת הם השלימו הערכה שיטתית של הישימות, קבלת ויעילות שירותי טל-רפואה, תוך חיפוש בספרות אחר מחקרים שפורסמו בין ינואר 2012 ועד יולי 2018 במאגרי Medline, Cochrane Library, Web of Science, CINAHL, EMBASE ו-PsycINFO. הם התמקדו במחקרים שכללו קשישים (גיל ממוצע של 65 שנים ומעלה, ללא משתתפים מתחת לגיל 60 שנים).
מבין 6,616 מאמרים, החוקרים בחנו את הטקסט המלא של 1,173 מאמרים והוציאו מהסקירה 1,047 מחקרים שלא ענו על קריטריוני הסקירה. מבין 17 המחקרים האקראיים-מבוקרים, 6 מחקרים נערכו בארצות הברית, כאשר גדלי המדגם נעו בין 3 עד 844 חולים (חציון של 35 משתתפים). הסיכון להטיה בקרב המחקרים שנכללו בסקירה השתנה בין סיכון נמוך גבוה.
מהניתוח האיכותי של הנתונים עלה כי שירותי טל-רפואה עשויים להביא לשיפור התוצאות בקשישים וכי ניתן להשתמש בשירותים אלו באוכלוסיה.
החוקרים קוראים לרופאים לשקול שילוב שירותי טל-רפואה כחלק שגרתי מהמרפאה, במטרה להתגבר על מכשולי מרחק וגישה לטיפול.
J Am Geriatr Soc. 2019;67(8):1737-1749
האם אופן ההליכה עשוי לסייע בזיהוי דמנציה על-רקע מחלת אלצהיימר? (Alzheimer & Dementia)
למחלת אלצהיימר ולמחלה של גופיפי לואי ליקוי ייחודי בהליכה, אשר עשוי לשקף את הפתולוגיה ברקע, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת Alzheimer's & Dementia. בהשוואה לחולים עם מחלת אלצהיימר, חולים עם מחלה של גופיפי לואי משנים את זמן הצעד ואינם סימטריים בזמן תנועה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשערה כי לדמנציה חותמת ייחודית של ליקוי בהליכה, אשר משקף את הפתולוגיה ברקע. הם התמקדו בשני תתי-סוגים של דמנציה: מחלת אלצהיימר ומחלה של גופיפי לואי ובחנו את החשיבות של התפקוד הקוגניטיבי בליקוי בהליכה.
המחקר כלל חולים עם ליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה משנית למחלת גופיפי לואי (45 חולים) ומחלת אלצהיימר (36 חולים), כמו גם 29 קשישים ששימשו כביקורות.
מסלול הליכה שימש לכימות 16 מאפייני הליכה, המשקפים חמישה תחומים בלתי-תלויים של תנועה במרחב (מהירות, קצב, שונות, אסימטריה ובקרת תנוחה).
בקרב חולים עם דמנציה של גופיפי לואי תועדו ליקויים גדול יותר באסימטריה ושונות בהליכה, בהשוואה לאלו עם מחלת אלצהיימר; בשתי הקבוצות תועד ליקוי גדול יותר בקצב ובשונות בהליכה, בהשוואה לביקורות. הפרעה בתפקוד ניהולי סיפקה הסבר ל-11% מההבדלים בשונות בהליכה בחולים עם דמנציה של גופיפי לואי, בעוד שליקוי קוגניטיבי גלובאלי סיפק הסבר ל-13.5% מהשונות בחולים עם מחלת אלצהיימר; לאור זאת, ליקויים בהליכה עשויים לשקף פרופיל קוגניטיבי ספציפי למחלה.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לבחון את הקשר בין מודל הליכה תקף עם רשתות עצביות.
ממצאי המחקר תומכים בתיאוריה של אינטראקציה בין רשתות מוטוריות וקוגניטיביות, כאשר הקשר בין תפקוד קוגניטיבי והליכה עשוי לשקף בקרה קוגניטיבית על רשתות מוטוריות. חותמות ייחודיות של הליכה עשויות לשקף הבדלים בדפוס הפתולוגיות באזורים עצביים הקשורים בתפקוד מוטורי וקוגניטיבי.
Alzheimer & Dementia 2019
|
שכיחות גבוהה של בדיקות סקר מיותרות וטיפול לא-מספק למחלות ממאירות בקשישים לאחר גיל 85 שנים (CA Cancer J Clin)
ממאירויות המאובחנות בחולים לאחר גיל 85 שנים נוטות להיות בשלב מתקדם יותר, זאת למרות עודף בדיקות סקר בקבוצת גיל זו, עם סיכוי נמוך יותר כי גידולים אלו יהיו נתיחים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת CA: A Cancer Journal for Clinicians.
לצורך המחקר אספו החוקרים נתונים מה-National Cancer Institute, ה-North American Association of Central Cancer Registries וה-National Cancer for Health Statistics.
החוקרים הופתעו מהשיעורים הגבוהים יחסית של בדיקות סקר למחלות ממאירות בקבוצת הקשישים בגילאי 85 שנים ומעלה. המטרה העיקרית של בדיקות סקר למחלות ממאירות היא להפחית את הסיכון לתמותה מוקדמת עקב ממאירות. לכן, בחולים עם בעיות רפואיות חמורות אחרות התועלת של בדיקות סקר אלו צפויה להיות פחותה, מאחר וקיים סיכוי גבוה יותר כי גורם אחר יביא למותם.
יתרה מזאת, למרות שנזקים חמורים של בדיקות סקר, דוגמת התנקבות מערכת העיכול, הם יחסית לא-נפוצים, הסיכונים הרבה יותר גדולים באלו בגילאי 85 שנים ומעלה.
למעלה ממחצית מאלו בגילאי 85 שנים ומעלה השלימו בדיקת צואה במהלך השנה האחרונה או בדיקת סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה במהלך 5-10 השנים האחרונות. יתרה מזאת, קרוב ל-30% מהגברים השלימו בדיקת PSA במהלך השנה האחרונה.
אעפ"י כן, ממאירויות בקבוצת הגיל הזו הן לעיתים קרובות בשלב מתקדם יותר בעת האבחנה. לדוגמא, הסיכוי לאבחנה של ממאירויות של השד ושל המעי הגס והרקטום בשלב מקומי נמוך ב-10%, בהשוואה לאלו בגילאי 65 שנים.
עוד מדווחים החוקרים על שיעורים נמוכים יותר של הישרדות עקב ממאירות בקרב חולים בגילאי 85 שנים ומעלה. גם כאשר ממאירויות מעי גס ורקטום וממאירויות של הריאות מאובחנות בשלב מוקדם וממוקם, שיעורי ההישרדות עקב ממאירות לאחר חמש שנים היו נמוכים ב-10-20% באלו בגילאי 85 שנים ומעלה, בהשוואה לאלו בגילאי 65-84 שנים.
למרות ששיעורי ההיארעות הכוללים של מחלות ממאירות מצויים במגמת ירידה בגברים ובנשים בגילאי 85 שנים ומעלה, החוקרים זיהו עליה מהירה בשיעורי מלנומה, בפרט בגברים. מלנומה צפויה להפוך לממאירות רלבנטית יותר ויותר בקבוצת גיל זו.
החוקרים כותבים כי אין לבסס החלטות קליניות רק על הגיל הכרונולוגי של המטופלים. מרבית הקשישים מקבלים טיפול יתר או טיפול לא-מספק לממאירות מאחר וההחלטות לטיפול מבוססות על גיל כרונולוגי. במקום זאת, יש לבסס את ההחלטה לטיפול על המצב הבריאותי, אשר קובע את תוחלת החיים הצפויה של החולים.
CA Cancer J Clin 2019