מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Academy of Orthopedic Surgeons עולה קשר בין טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ובין סיכון מוגבר משמעותית לקרעי גידים, בעיקר קרעים המערבים את מסובבי הכתף, גיד אכילס ופקטורליס מייג’ור, בחולים עם השמנת-יתר.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים ממאגר TriNetX Research Network, הכולל רשומות רפואיות ממוחשבות מיותר מ-70 ארגוני בריאות גדולים ברחבי ארצות הברית. חולים שקיבלו טיפול באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 הותאמו ביחס 1:1 לחולים שלא קיבלו טיפול בתרופות אלו (78,590 משתתפים בכל קבוצה) לפי גיל, מין, מדד מסת גוף, גזע, נוכחות סוכרת, רמות כולסטרול וטיפול בסטטינים.
לאורך חמש שנים, באלו עם השמנת-יתר (מדד מסת גוף מעל 30), שימוש באגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לווה בסיכון מוגבר משמעותית לקרעי גידים, בעיקר קרעי המערבים את מסובבי הכתף (2.4% לעומת 1.5%, יחס סיכון של 1.55, p<0.001), אכילס (0.3% לעומת 0.2%, יחס סיכון של 1.49, p=0.004) ופקטורליס מייג’ור (0.8% לעומת 0.5%, יחס סיכון של 1.46, p<0.001) בחולים עם השמנת-יתר.
בחולים עם סוכרת מסוג 2 וגם השמנת-יתר, טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 לווה בשיעורים גבוהים יותר של קרע מסובבי כתף (יחס סיכון של 1.48, p<0.001), גיד פרונאלי (יחס סיכון של 1.33, p=0.044), פקטורליס מייג’ור (יחס סיכון של 1.46, p=0.006), אכילס (יחס סיכון של 1.53, p<0.001) וגיד ארבע ראשי (יחס סיכון של 1.44, p=0.001).
החוקרים מסכמים כי לנוכח הממצאים יש מקום להשלמת מחקר פרוספקטיבי להערכת ההשלכות השליליות האפשריות של אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1.
American Academy of Orthopedic Surgeons Annual Meeting