שיעורי התמותה עקב דימום ממערכת העיכול בארצות הברית עלו כמעט כפליים בין השנים 2007 ו-2020, במקביל לעליה במרשמים לטיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Digestive Diseases and Sciences. עם זאת, נרשמה ירידה בסיכון לדימום פטאלי לכל מטופל בנוגד-קרישה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול בנוגדי-קרישה הינו גורם סיכון מוכר לדימום ממערכת העיכול. נוגדי-קרישה פומיים ישירים החליפו במרבית המקרים את קומדין כטיפול נוגד-קרישה ארוך-טווח, אך ההשפעה של השימוש הנרחב בתכשירים אלו על תמותה עקב דימום ממערכת העיכול אינה ידועה.
החוקרים השלימו מחקר תצפיתי להשוואת מגמות התמותה עקב דימום ממערכת העיכול בארצות הברית לפני ואחרי שנת 2014, השנה שנבחרה לייצג את התחלת השימוש הנרחב בנוגדי-קרישה פומיים ישירים. הם מדווחים על שיעורי תמותה עקב דימום ממערכת עיכול המתוקנים לגיל לכל 100,000 אנשים ותמותה מתוקנת לחשיפה לכל 100,000 מטופלים בנוגדי-קרישה פומיים ישירים.
השיעור המתוקן לגיל של תמותה עקב דימום ממערכת העיכול עלה מ-0.6 ל-1.3 ל-100,000 אנשים בין השנים 2007 ו-2020.
היקף המרשים לנוגדי-קרישה פומיים ישירים עלה מ-30% מנוגדי הקרישה הפומיים בשנת 2014 לקרוב ל-70% בשנת 2020, עם היקף מרשמים גדול יותר מקומדין עד 2015-2016.
השיעור המתוקן לחשיפה של תמותה עקב דימום ממערכת העיכול ירד מ-29.5 ל-20.0 מקרי תמותה ל-100,000 מטופלים בנוגדי-קרישה פומיים ישירים בין השנים 2014 ו-2020, עדות לירידה יחסית של 32% בסיכון לדימום פטאלי לכל מטופל בנוגדי-קרישה.
הניתוח הסטטיסטי הצביע על מגמת עליה משמעותית לפני שנת 2014 (P=0.047), ללא שינוי מיידי משמעותי בשנת 2014 או שינוי בעקומה לאחר מכן.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים כי ניתן לייחס את העלייה הכוללת במקרי תמותה עקב דימום ממערכת העיכול לשימוש נרחב יותר בנוגדי-קרישה והזדקנות האוכלוסייה ולא לעליה בסיכון הפרטני לתמותה.
Dig Dis and Sciences, March 2026