במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Medical Directors Association מדווחים חוקרים על תוצאות מטה-אנליזה חדשה, מהן עולים שיעורי היארעות גבוהים של נפילות בקרב קשישים במרכזים סיעודיים, כאשר הסיכון גבוה במיוחד באלו עם היסטוריה של נפילה, הפרעה בתפקוד יומיומי, דיכאון והפרעות שינה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בקשישים במרכזים סיעודיים שכיחות גבוהה של נפילות, כאשר לזיהוי גורמי סיכון לנפילות חשיבות רבה להצלחת התערבויות למניעת נפילות. מטרתם כעת הייתה לבחון באופן שיטתי את ההיארעות וגורמי הסיכון לנפילות בקשישים במרכזים סיעודיים.
החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שהתמקדה בקשישים שהתגוררו במרכזים סיעודיים. הם ערכו חיפוש בשמונה מאגרי נתונים והשלימו ניתוח סטטיסטי להערכת שכיחות נפילות וגורמי הסיכון לנפילות באוכלוסייה זו.
הסקירה כללה 18 מחקרים פרוספקטיביים שכללו מבוגרים שהתגוררו במרכזים סיעודיים. שיעורי היארעות נפילות המשוקללים באוכלוסייה זו עמדו על 43% (רווח בר-סמך 95% של 38-49%) ומניתוח מטה-רגרסיה עלה כי היארעות נפילות ירדה בין 1998 עד 2021.
ניתוח הנתונים הצביע על מספר גורמי סיכון לנפילות: היסטוריה של נפילות, הפרעה בתפקוד יומיומי, אינסומניה ודיכאון. גורמי סיכון עם קורלציה נמוכה-עד-בינונית כללו ורטיגו, עזרי הליכה, חוסר שיווי משקל, שימוש בנוגדי-דיכאון, שימוש בבנזודיאזפינים, טיפול בתרופות אנטי-פסיכוטיות, נטילת נוגדי-חרדה, נטילת תרופות מרובות, דמנציה, הפרעות יציבה, בעיות שמיעה ומין זכר.
החוקרים בחנו גם את ההשפעה של גורמים סביבתיים על הסיכון לנפילות ומדווחים כי מעקה למיטה זוהה כגורם המגן מפני נפילות.
ממצאי המחקר מעידים כי בקרב קשישים במרכזים סיעודיים שכיחות גבוהה של נפילות וישנם גורמי סיכון רבים ומגוונים. הערכת שיווי משקל וניידות, מצב רפואי וטיפול תרופתי מהווה מרכיבים מרכזיים בהערכת הסיכון לנפילות בקשישים במוסדות סיעודיים. החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים להערכת גורמי סיכון סביבתיים. על-סמך גורמי הסיכון ההפיכים ניתן להתאים באופן פרטני את האמצעים להפחתת הסיכון לנפילות.