במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי לגיל הופעת פסוריאזיס אין השפעה על מאפייני המחלה או תחלואה נלווית, למעט מעורבות ציפורניים, סוכרת ונזק מפרקי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פסוריאזיס הינה מחלה כרונית בתיווך מערכת החיסון, הנובעת משילוב של גנטיקה וסביבה. כיום ישנם דיווחים מוגבלים אודות המאפיינים הקליניים של פסוריאזיס בקשישים. כעת הם ביקשו לבחון את המאפיינים האפידמיולוגיים, המאפיינים הקליניים ומחלות נלוות בקשישים עם פסוריאזיס והעריכו את ההשפעה של גיל הופעת המחלה על מאפייני המחלה.
המחקר הרטרוספקטיבי כלל 1,259 קשישים עם פסוריאזיס בין ספטמבר 2011 ועד יולי 2020 במטרה להעריך את המאפיינים האפידמיולוגיים, הממצאים הקליניים ושכיחות מחלות רקע בקשישים עם פסוריאזיס.
הגיל הממוצע של הופעת פסוריאזיס בקשישים עמד על 67 שנים, עם יחס של 1.8:1 בין גברים לנשים וב-10.7% מהחולים תועדה היסטוריה משפחתית של המחלה העורית. הביטויים הקליניים של פסוריאזיס רובדית תועדו במרבית המקרים (82%), כאשר ב-85.1% מהחולים תועדה מחלה בדרגה בינונית-עד-חמורה.
עוד עולה מהנתונים כי עודף-משקל (27.8%), יתר לחץ דם (18%), מעורבות מפרקים (15.8%), סוכרת (13.7%) ומחלת לב כלילית (4.0%) היו המחלות הנלוות הנפוצות ביותר.
החוקרים מדווחים על שיעור גבוה יותר של מקרי הופעה מאוחרת של פסוריאזיס, לעומת הופעה מוקדמת של המחלה (79.9% לעומת 20.1%, בהתאמה). היסטוריה משפחתית חיובית הייתה מובהקת סטטיסטית בקרב חולים עם הופעה מוקדמת של המחלה (21.7%) בהשוואה לאלו עם הופעה מאוחרת של פסוריאזיס (7.9%).
האזור המעורב בשכיחות הגבוהה ביותר היה הקרקפת (60.2%), לאחריו הציפורניים (25.3%), כפות ידיים ורגליים (25%) ואיבי מין (12.7%).
ממצאי המחקר מעידים על המאפיינים האפידמיולוגיים והקליניים של פסוריאזיס בקשישים מהם עולה כי לגיל הופעת המחלה אין השפעה על מאפייני המחלה או מחלות נלוות, למעט מעורבות ציפורניים, סוכרת ונזק למפרקים.