בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD) שהם שברירים וגם עם תפקוד ריאתי לקוי או קוצר נשימה, סיכון גבוה במיוחד למוגבלות בתוך 3-5 שנים וכן תמותה מכל-סיבה שנים מאוחר יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Chest.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שבריריות גופנית מופיעה שכיחות גבוהה בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית ועשויה להיות בעלת חשיבות פרוגנוסטית. כעת הם ביקשו לבחון את הקרש בין שבריריות ובין מחלת ריאות חסימתית כרונית ולקבוע אם שבריריות גופנית לבד או בשילוב עם תפקוד ריאתי לקוי וקוצר נשימה מנבאם מוגבלות ותמותה.
המחקר הפרוספקטיבי כלל מבוגרים בגילאי 55 שנים ומעלה ממחקר Singapore Longitudinal Ageing Study. החוקרים אספו נתונים אודות 1,162 חולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית ואודות 3,465 משתתפים ללא מחלת הריאות, כולל שבריריות גופנית, מדדי FEV1% וקוצר נשימה. התוצאים שנבחנו היו הימצאות והיארעות מוגבלות בתפקוד ADL (Activity of Daily Living) ו-IADL (Instrumental Activity of Daily Living) לאחר 3-5 שנות מעקב ותמותה מכל-סיבה לאחר 11 שנות מעקב.
מהנתונים עולה כי שיעורי הימצאות מצב קדם-שברירי (48.8%) ושברירי (6.8%) בקב משתתפים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית היו גבוהים יותר משמעותית, בהשוואה לשיעורים המדווחים באלו ללא מחלת הריאות הכרונית. מניתוח הנתונים עלה כי מצב קדם-שברירי או שברירי לווה בסיכון גבוה כפליים להימצאות היארעות מוגבלות ותמותה בקרב חולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית.
בשילוב עם מדד FEV1% מתחת ל-80% או קוצר נשימה, שבריריות לוותה בעליה משמעותית של פי 3-4 בהימצאות והיארעות מוגבלות ועליה של פי 2-3 בסיכון לתמותה.
מדד סיכום המשלב שבריריות גופנית, מדד FEV1% מתחת ל-80% וקוצר נשימה ניבא עליה חדה בסיכון להימצאות והיארעות מוגבלות בתפקוד יומיומי ותמותה לאורך 4 קטגוריות סיכון (0, 1, 2, 3-5), כאשר באלו בקטגוריית הסיכון הגבוהה ביותר תועדה עליה של פי 7-8.5 בסיכון למוגבלות ותמותה. הסיכון נותר מובהק סטטיסטית לאחר תקנון למשתנים שונים.
ממצאי המחקר תומכים בהערכת שבריריות גופנית בנוסף לתפקוד ריאתי וקוצר נשימה בהערכה המקיפה של חולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית.