במאמר שפורסם בכתב העת Alzheimer’s & Dementia מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי במבוגרים במצב קרדיווסקולארי טוב יותר בגיל העמידה סיכון מופחת להתפתחות דמנציה בגיל מבוגר.
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את ההשפעה של המצב הקרדיווסקולארי בגיל צעיר ושיפור גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם בגיל העמידה על הסיכון לדמנציה. לצורך כך, החוקרים התבססו על נתונים משני מחקרים מבוססי-אוכלוסייה: מחקר ARIC (או Atherosclerosis Risk in Communities) שכלל 11,460 משתתפים ומחקר AGES-Reykjavik (או Age, Gene/Environment Susceptibility) שכלל 3,907 משתתפים.
מדד בריאות קרדיווסקולארית (טווח 0-12 או 0-14 כאשר היו נתונים זמינים אודות המצב התזונתי) כלל שישה או שבעה מרכיבים וחושב בכל ביקור, עם ניקוד כל מדד של 0 (גרוע), 1 (בינוני), או 2 (אידיאלי). הבריאות הקרדיווסקולארית הוגדרה כנמוכה (מדד 0-4/0-5), בינונית (מדד 5-7/6-9) או גבוהה (מדד 8-12/10-14).
מדד בריאות קרדיווסקולארית גבוה לעומת נמוך בגיל העמידה לוו בסיכון מופחת לדמנציה, כאשר במדגם ARIC תועד סיכון נמוך ב-40% לדמנציה (יחס סיכון של 0.60, רווח בר-סמך 95% של 0.52-0.69) ובמדגם AGES-Reykjavik נרשמה ירידה של 17% בסיכון לדמנציה (יחס סיכון של 0.83, רווח בר-סמך 95% של 0.66-0.99). עוד עולה מהנתונים כי שיפור במדד הבריאות הקרדיווסקולארי בגיל העמידה לווה בסיכון מופחת לדמנציה (יחס סיכון לכל עליה של נקודה אחת של 0.94, רווח בר-סמך 95% של 0.92-0.96).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי מצב קרדיווסקולארי טוב יותר בגיל העמידה מלווה בסיכון מופחת לדמנציה בשלב מאוחר יותר בחיים. לאור זאת, שיפור הבריאות הקרדיווסקולארית בגיל צעיר עשוי להפחית את הסיכון להתפתחות דמנציה.