במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Neurology מדווחים חוקרים מספרד על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הוספת בדיקת p-tau217 שיפרה משמעותית את הדיוק האבחנתי והגדילה את דרגת הבטחון של נוירולוגים באבחנה של ליקוי קוגניטיבי קל ודמנציה.
המחקר הפרוספקטיבי בחן אם הוספת בדיקה להערכת רמות p-tau217 בדם משפרת את הדיוק האבחנתי ואת דרגת הבטחון של נוירולוגים בהערכת מטופלים בגילאי 50 שנים ומעלה עם בעיות קוגניטיביות.
מדגם המחקר כלל 200 משתתפים (גיל ממוצע של 72.15 שנים, 67% נשים) מבית חולים שלישוני בספרד, אשר טופלו במרפאה נוירולוגית כללית (52 חולים) או במרפאה נוירולוגית קוגניטיבית (148 חולים) בין 2024 ו-2025.
בביקור הראשוני, נוירולוגים תיעדו את האבחנה הקלינית (מחלת אלצהיימר, הפרעה נוירו-דגנרטיבית אחרת, הפרעה שאינה נוירו-דגנרטיבית) ודירגו את דרגת הבטחון שלהם באבחנה בסולם של 0-10 נקודות לפני קבלת תוצאת בדיקת p-tau217. לאחר קבלת תוצאת הבדיקה, הם שבו על אותן הערכות להשוואה ישירה.
מהנתונים עולה כי ב-38.5% מהמשתתפים תועדה הידרדרות קוגניטיבית סובייקטיבית, ב-47.5% תועד ליקוי קוגניטיבי קל וב-14.0% אובחנה דמנציה. בעת הביקור הראשוני, 46% מהמשתתפים אובחנו עם מחלת אלצהיימר, 7% אובחנו עם הפרעה נוירו-דגנרטיבית אחרת ו-47% אובחנו עם הפרעה שאינה נוירו-דגנרטיבית.
לאחר קבלת תוצאות בדיקת p-tau217 , האבחנה הקלינית שונתה ברבע מהמשתתפים והבטחון באבחנה השתפר משמעותית מ-6.90 ל-8.49 (p<0.001). האבחנה סווגה מחדש כליקוי קוגניטיבי קל ודמנציה ודרגת הבטחון באבחנה השתפרה משמעותית בכל שלבי התפקוד הקוגניטיבי.
הסכמה אבחנתי תעם האבחנה הסופית השתפרה משמעותית, עם עליה מ-75.5% לפני הבדיקה ל-94.5% לאחר הבדיקה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בשימושיות הקלינית של p-tau217 הן כסמן תקף והן ככלי המסייע בהחלטה קלינית בתנאי עולם-אמיתי ובכל השלבים של הידרדרות קוגניטיבית.
J Neurol, Feb 10, 2026