שינה בגיל השלישי: אתגרים, סיכונים ואפשרויות טיפול

מבוא
תהליכי ההזדקנות מלווים בשינויים בארכיטקטורת השינה ובמקצב הצירקדיאני, לצד עלייה בשכיחות הפרעות כגון אינסומניה ודום נשימה בשינה. שינה איכותית נחשבת מרכיב מרכזי בהזדקנות בריאה.

שיטות מחקר
מדובר בסקירה נרטיבית שהתבססה על חיפוש שיטתי במאגרי PubMed ,Google Scholar ו־Web of Science עד דצמבר 2025. נכללו מחקרים על מבוגרים בני 65 לפחות, שעסקו בדפוסי שינה, ארכיטקטורה, מקצבים צירקדיאניים והפרעות שינה, תוך סינתזה תמטית של הנתונים.

תוצאות
נמצא כי ההזדקנות גורמת לירידה בשינה עמוקה ובשנת REM, לירידה ביעילות השינה ולעלייה בפרגמנטציה והקדמת זמני השינה. הפרעות שינה שכיחות כוללות אינסומניה (20–40 אחוז), דום נשימה חסימתי בשינה (>30%), תסמונת הרגליים חסרות המנוחה והפרעה בשנת REM. הפרעות אלו קשורות לעלייה בסיכון לירידה קוגניטיבית, למחלות קרדיווסקולריות, לנפילות ולתמותה.

באשר לטיפול, הגישה המועדפת לאינסומניה היא טיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT-I), הכולל הגבלת זמן במיטה, שליטה בגירויים, טכניקות הרפיה והיגיינת שינה. טיפול זה הוכח כיעיל גם בטווח הארוך ועדיף על טיפול תרופתי. טיפול תרופתי נשקל במקרים נבחרים בלבד, תוך זהירות בשל תופעות לוואי (כגון סדצייה, נפילות ופגיעה קוגניטיבית). תרופות חדשות ממשפחת אנטגוניסטים לרצפטורי אורקסין מציגות פרופיל בטיחות מבטיח.

בדום נשימה בשינה, טיפול ב־CPAP הוא קו ראשון ומשפר חמצון, תסמינים ואיכות חיים, אם כי היענות לטיפול הינה אתגר. בנוסף, מומלצים ירידה במשקל, פעילות גופנית, הימנעות מאלכוהול ותרופות סדטיביות. בתסמונות נוספות כגון תסמונת הרגליים חסרות המנוחה ניתן לשלב טיפול התנהגותי ותיקון חסרים (כגון ברזל), ולעיתים טיפול תרופתי מותאם.

מסקנות
השינויים בשינה בגיל המבוגר כוללים מרכיבים פיזיולוגיים ופתולוגיים, ויש חשיבות להבחנה ביניהם לצורך טיפול מותאם. שיפור איכות השינה, סדירות וטיפול בהפרעות שינה עשויים לתרום באופן משמעותי להזדקנות בריאה ולהפחתת תחלואה ותמותה. יש צורך במחקר עתידי ובהטמעת התערבויות התנהגותיות רחבות היקף .

למאמר

פרופ’ אלי מזרחי, גריאטר ופסיכוגריאטר

Alhajaji R, Jahrami H, Pandi-Perumal SR, BaHammam AS. Sleep health in older adults: Architecture, circadian changes, and common sleep disorders. Ageing Research Reviews. 2026;118:103101.