מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי אחד מכל שבעה קשישים הולך לעולמו בתוך שנה מניתוח מג’ורי, עם סיכון מוגבר משמעותית לתמותה בקרב אלו בגילאי 80 שנים ומעלה, חולים שבריריים או אלו עם חשד לדמנציה.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לחשב את הסיכון לתמותה לאחר ניתוח מג’ורי בקרב קשישים בארצות הברית ולקבוע את ההבדלים לפי נתונים דמוגרפיים, סוג הניתוח ומאפיינים גריאטריים. מחקר העוקבה הפרוספקטיבי כלל שנה של מעקב אחר מבוגרים בארצות הברית בין 2011 עד 2018, כאשר החוקרים אספו נתונים אודות 5,590 מבוטחי מדיקייר בגילאי 65 שנים ומעלה ממחקר National Health and Aging Trends Study.
בין 2011 ועד 2017 זוהו 992 חולים שעברו 1,193 ניתוחים מג’וריים (גיל ממוצע של 79.2 שנים; 55.7% נשים). לאורך שנת מעקב אחת תועדו 206 מקרי תמותה, המעידים על שיעורי תמותה של 13.4%. שיעורי התמותה עמדו על 7.4% בקרב חולים לאחר ניתוח אלקטיבי ועל 22.3% באלו שעברו ניתוח לא-אלקטיבי.
מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי שיעורי התמותה לאחר שנה אחת עמדו על 6.0% במטופלים שאינם שבריריים, 27.8% במטופלים שבריריים, 11.6% בחולים ללא דמנציה ו-32.7% באלו עם חשד לדמנציה. יחסי הסיכון המתוקנים לגיל ומין לתמותה לאחר שנה אחת עמדו על 4.41 (רווח בר-סמך 95% של 2.53-7.69) בחולים שבריריים עם קיצור משך ההישרדות הממוצע ב-48.8 ימים ועל 2.18 (רווח בר-סמך 95% של 1.40-3.40) באלו עם חשד לדמנציה, עם קיצור משך ההישרדות הממוצע ב-44.9 ימים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי שיעורי התמותה בקשישים בארצות הברית שנה לאחר ניתוח גבוהים במיוחד במקרים בהם מדובר בפרוצדורות שאינו אלקטיביות, בקרב חולים מבוגרים יותר ובחולים שבריריים או עם דמנציה.
הממצאים המעידים על סיכון מוגבר לתמותה בקרב קשישים עם דמנציה וחולים שבריריים מעידים על חור בגדר כאשר יעדי הניתוח לעיתים קרובות אינם מושגים. נתונים אלו עשויים לסייע להבין טוב יותר את מאזן עלות-תועלת של התערבויות ניתוח, בהשוואה לאפשרויות טיפול אחרות
JAMA Surg. Published online October 19, 2022